שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃
תוספתא (ליברמן)
הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין, שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. ר' שמעון או' הרי האומר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרובו שבהן לא אמ' כלום, חוץ מעיר פלנית ושדה פלונית, אע"פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר, זכה עבד זה בנכסים, וקנה עצמו בן חורין. וכשנאמרו דברים לפני ר' יוסה אמ' שפתים ישק [משיב] דברים נכוחים.