Related על שמות 32:6

אנשי מגדל לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם, שנ' ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, ואין ישיבה אלא אכילה ושתייה, שנ' וישב העם לאכל ושתה. היא גרמה להם, ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו', מהו אומ' ויפץ ה' אותם וגו'.

אמר ר"ש בן יוחאי ארבעה דברים היה ר"ע דורש ודברי נראין מדבריו דרש ר"ע (בראשית כ״א:ט׳) ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק אין צחוק האמור כאן אלא עבודת כוכבים שנא' (שמות לא) וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה במסין וצד חגבים ומעלה ומקטיר לעבודת כוכבים ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אין צחוק האמור כאן אלא גילוי עריות שנא' (בראשית ל״ט:י״ז) בא אלי העבד וגו' לצחק בי מלמד שהיתה [אמנו שרה] רואה את ישמעאל מכבש את [הגנות] ומענה את הנשים ר' ישמעאל אומר אין לשון צחוק אלא שפיכות דמים שנא' (שמואל ב ב׳:י״ד) ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו [וגו'] ויקומו ויעברו במספר [וגו'] ויחזיקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדיו מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל נוטל קשת וחצים ומזרק כלפי יצחק שנא' (משלי כ״ו:י״ט) כמתלהלה היורה זקים וגו' כן איש רמה [וגו'] ואני אומר חס ושלום שיהיה בביתו של [אותו] צדיק ההוא כך. אפשר [למי] שנא' עליו (בראשית י״ח:י״ט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' יהא בביתו עבודת כוכבים [וגילו] עריות ושפיכות דמים אלא אין צחוק האמור כאן אלא לענין ירושה שכשנולד אבינו יצחק לאברהם אבינו היו הכל שמחין ואומרין נולד בן לאברהם [נולד בן לאברהם] נוחל את העולם ונוטל שני חלקים והיה ישמעאל מצחק [בדעתו] ואומר אל תהי שוטים [אל תהי שוטים] אני בכור ואני נוטל שני חלקים שמתשובת הדבר אתה למד [שנאמר] (בראשית כ״א:י׳) כי לא יירש בן האמה וגו' ורואה אני את דברי מדברי ר"ע.

אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש ודברי נראין מדבריו. דרש רבי עקיבא ותרא שדה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, אין צחוק האמור כאן אלא עבודה זרה, שנ' וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל שהיה בונה במסין, וצד חגבים, ומעלה ומקטיר לעבדה זרה. רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אין שחוק האמור כאן אלא גלוי עריות, שנאמר בא אלי העבד העברי וגומר, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל מכבש את הגנות, ומענה את הנשים. רבי ישמעאל אומר אין לשון צחוק אלא שפיכות דמים, שנ' ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים ויצחקו לפנינו ויקומו ויעברו במספר ויחזיקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדיו, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל נוטל קשת וחצים ומזרק כלפי יצחק, שנ' כמתלהלה היורה זיקים וגומר כן איש רמה וגומר. ואני אומר חס ושלום שיהי' בביתו של אותו צדיק ההוא כך, אפשר למי שנאמ' עליו כי ידעתיו למען אשר יצוה וגומר יהא בביתו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, אלא אין צחוק האמור כאן אלא לענין ירושה, שכשנולד אבינו יצחק לאברהם אבינו היו הכל שמחין, ואומרין נולד בן לאברהם, נולד בן לאברה', נוחל את העולם ונוטל שני חלקים, והיה ישמעאל מצחק בדעתו ואומר, אל תהו שוטים, אל תהו שוטים, אני בכור ואני נוטל שני חלקין, שמתשובת הדבר אתה למד, כי לא יירש בן האמה וגומ'. ורואה אני את דברי מדברי רבי עקיבא.