שו"ת במראה הבזק חלק שישי
למקלים ומשתמשים במשחה (אמלה) כדי להרדים את מקום המילה יש על מי שיסמוכו1שו"ת "שרידי אש" (ג סי' צו), שו"ת "תשובות והנהגות" (א סי' תקצ; ב סי' תקי; ג סי' שח), שו"ת "אגרות משה" (יו"ד ד סי' מ אות ב), הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב (הובאו דבריהם ב"נשמת אברהם" ה יו"ד סי' רס סוף ס"ק א). עיין גם במאמרו של הרב פרופ' אברהם שטיינברג בנושא ("הרדמה בברית מילה" תחומין כרך כב) ושם (עמ' 432 הערה 38) שקיימות עדויות סותרות ביחס לשיטתם., ויש אומרים שאף רצוי הדבר, כדי למנוע צער מן התינוק2והלא דברים קל וחומר, אם ביחס לבעל-חיים מצינו איסור לצערם (והפוסקים נחלקו רק אם זה דאורייתא או דרבנן) כל שכן לגבי תינוק, שאם מותר הדבר – יש למנוע צער ממנו. ומצד חסידות יכול אדם להחמיר על עצמו, אך לא על זולתו. וכן משמע מלשונם של הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שהובאו ב"נשמת אברהם" (שם)., אף-על פי שיש מן הפוסקים3נימוקי האוסרים שימוש במשחה:
א. המילה צריכה להיות בצער דווקא, כמבואר במדרש רבה (בראשית מז, ט) שאברהם אבינו הרגיש המילה ונצטער, כדי שיכפול הקב"ה שכרו – שו"ת "אמרי יושר" (לר"מ אריק ב סי' קמ אות ג), שו"ת "ציץ אליעזר" (כ סי' עג) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' קמז סעיף ב).
ב. אסור לשנות ממנהג אבותינו משנות דור ודור, ו"חדש אסור מן התורה" – הגר"ש וואזנר, הגר"מ הלברשטם והגר"מ מרדכי אליהו במכתביהם שנדפסו בנספח למאמר הנ"ל בתחומין.
ג. קיום הברית של היילוד עם הקב"ה נעשה דווקא על ידי צער שמרגיש המילה (אך קיום המילה נעשה גם בלי צער – הגר"א שפירא במכתבו בנספח הנ"ל).
ד. חז"ל הכירו אפשרויות הרדמה על ידי סם, ולא מצינו שהשתמשו באפשרות זו במילה – שו"ת "אמרי יושר" (שם), הג"ר מרדכי אליהו (שם).
לעומתם, רבו הפוסקים המתירים הרדמה במילה על ידי משחה, כפי שהובא בהערה 1 לעיל.
להלן סתירת נימוקי האוסרים (בהתאמה):
א. אין מקור בש"ס ובפוסקים להצריך צער במילה, ואף לא בתורת הסוד (כפי שהעיד ה"נשמת אברהם" בשם ראש המקובלים בירושלים, והוסיף לציין בשמו שדווקא צער הלידה מהווה עניין חשוב בתורת הסוד, מהפסוק "בעצב תלדי בנים", ובכל זאת בעניין זה לא מצינו פוצה פה ומצפצף לאסור לקיחת אפידורל וכדו' בלידה). ודווקא המקור מאברהם אבינו מוכיח שזה היה רק כדי שיכפול הקב"ה שכרו – מתוך מעלתו הגדולה של אברהם, ולא כהוראה כללית לכולם. מה עוד שעל ידי המשחה לא נמנע הצער לגמרי אלא רק מופחת, וכי קיים שיעור לכמות הצער?!
ב. מצינו דוגמאות שהתירו הפוסקים שינויים במילה כאשר אינם פוגעים בשום פרט בהלכה ויש
טעם טוב לשינוי. ונראה שהרדמה במשחה נכנסת לקטגוריה זו, בייחוד כשאין שינוי בעצם מעשה המילה כלל, אלא רק בעניין צדדי.
ג. כמו הדחייה הראשונה, כמבואר בסעיף א לעיל.
ד. לא ברור מהמקורות שחז"ל ידעו על אפשרות להרדמה מקומית של איבר מסויים. וגם אם כן, הרי לא מצינו שחז"ל השתמשו בהרדמה ליולדת או לשיכוך כאבים לסובלים ייסורים, והאם ניתן להסיק מכך שאסור להשתמש בהרדמה במקרים כאלה?! העובדה שלא ראינו אינה ראיה. שאסרו גם זאת4הערת הרב הראשי לרמת גן הגר"י אריאל: מן החובה להעיר שכל ההרדמות מועילות רק לשעת המילה אולם אח"כ כשהתינוק מתעורר הכאב אינו פוחת. במצב הנוכחי בלא הרדמה בשעת החיתוך (הנעשה בסכין חד ביותר בשבריר השנייה) הוא ירגיש פחות את הכאב. אולי יש בהרדמה להרגיע חלק מהאורחים, אך לתינוק עצמו אין שום נפ"מ..
א. המילה צריכה להיות בצער דווקא, כמבואר במדרש רבה (בראשית מז, ט) שאברהם אבינו הרגיש המילה ונצטער, כדי שיכפול הקב"ה שכרו – שו"ת "אמרי יושר" (לר"מ אריק ב סי' קמ אות ג), שו"ת "ציץ אליעזר" (כ סי' עג) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' קמז סעיף ב).
ב. אסור לשנות ממנהג אבותינו משנות דור ודור, ו"חדש אסור מן התורה" – הגר"ש וואזנר, הגר"מ הלברשטם והגר"מ מרדכי אליהו במכתביהם שנדפסו בנספח למאמר הנ"ל בתחומין.
ג. קיום הברית של היילוד עם הקב"ה נעשה דווקא על ידי צער שמרגיש המילה (אך קיום המילה נעשה גם בלי צער – הגר"א שפירא במכתבו בנספח הנ"ל).
ד. חז"ל הכירו אפשרויות הרדמה על ידי סם, ולא מצינו שהשתמשו באפשרות זו במילה – שו"ת "אמרי יושר" (שם), הג"ר מרדכי אליהו (שם).
לעומתם, רבו הפוסקים המתירים הרדמה במילה על ידי משחה, כפי שהובא בהערה 1 לעיל.
להלן סתירת נימוקי האוסרים (בהתאמה):
א. אין מקור בש"ס ובפוסקים להצריך צער במילה, ואף לא בתורת הסוד (כפי שהעיד ה"נשמת אברהם" בשם ראש המקובלים בירושלים, והוסיף לציין בשמו שדווקא צער הלידה מהווה עניין חשוב בתורת הסוד, מהפסוק "בעצב תלדי בנים", ובכל זאת בעניין זה לא מצינו פוצה פה ומצפצף לאסור לקיחת אפידורל וכדו' בלידה). ודווקא המקור מאברהם אבינו מוכיח שזה היה רק כדי שיכפול הקב"ה שכרו – מתוך מעלתו הגדולה של אברהם, ולא כהוראה כללית לכולם. מה עוד שעל ידי המשחה לא נמנע הצער לגמרי אלא רק מופחת, וכי קיים שיעור לכמות הצער?!
ב. מצינו דוגמאות שהתירו הפוסקים שינויים במילה כאשר אינם פוגעים בשום פרט בהלכה ויש
טעם טוב לשינוי. ונראה שהרדמה במשחה נכנסת לקטגוריה זו, בייחוד כשאין שינוי בעצם מעשה המילה כלל, אלא רק בעניין צדדי.
ג. כמו הדחייה הראשונה, כמבואר בסעיף א לעיל.
ד. לא ברור מהמקורות שחז"ל ידעו על אפשרות להרדמה מקומית של איבר מסויים. וגם אם כן, הרי לא מצינו שחז"ל השתמשו בהרדמה ליולדת או לשיכוך כאבים לסובלים ייסורים, והאם ניתן להסיק מכך שאסור להשתמש בהרדמה במקרים כאלה?! העובדה שלא ראינו אינה ראיה. שאסרו גם זאת4הערת הרב הראשי לרמת גן הגר"י אריאל: מן החובה להעיר שכל ההרדמות מועילות רק לשעת המילה אולם אח"כ כשהתינוק מתעורר הכאב אינו פוחת. במצב הנוכחי בלא הרדמה בשעת החיתוך (הנעשה בסכין חד ביותר בשבריר השנייה) הוא ירגיש פחות את הכאב. אולי יש בהרדמה להרגיע חלק מהאורחים, אך לתינוק עצמו אין שום נפ"מ..