Responsa על ירמיהו 2:7

וששאלתם עיקר המצוה ההולך לארץ ישראל איני יודע אלא כמו שמפורש בסוף כתובות (ק"י ע"ב) ואם מוחלין לו כל עונותיו הכי מפורש התם (קי"א ע"א) ובלבד שיהא פרוש מכאן ואילך ויזהר מכל מיני עון ויקיים כל מצות התלויות בארץ שאם יחטא שם בא"י יענש יותר מכל עבירות שיחטא בחוצה לארץ כי השם דורש אותה תמיד ועיני השם בה והשגחתו תדיר ואינו דומה מורד במלכות בפלטין למורד מרחוק חוץ לפלטין והיינו ארץ אוכלת יושביה היא וכתיב נמי ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי וגו' לפי שמקיאה עוברי עבירות וע"כ ארץ ישראל עכשיו שממה היא ואין בה עיר מוקפת חומה כשאר מדינות ואותם שהולכים לשם ורוצי' לנהוג בה קלות ראש בפחזותם ולהתקוטט שמה קורא אני עליהם ותבואו ותטמאו את ארצי אבל מי שהולך לשם שמים ומתנהג בה בקדושה ובטהרה אין קץ לשכרו ובלבד שיוכל להתפרנס שם דכל דסליק אדעתי' למידר כו' כדאי' פ' האיש מקדש (קידושין נ' ע"א).

וששאלתם אם אדם פטור מחיבוט הקבר שם לא ידעתי וששאלתם למה לא הלכו אמוראי' שם אשיבך דלא הוי מוותר להו והיו צריכים להתבטל מלמודם ולשוט אחר מזונות דאמר בפ' מי שהוציאהו (מ"ז ע"א) דמותר לצאת לחו"ל לרבו ללמוד תורה כ"ש שאין לילך מרבו מחו"ל לא"י וכ"ש להתבטל מלמודו ולשוט אחר מזונות. וששאלתם לפרש הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה (כתו' ק"י ע"ב) היינו משום דעיקר שכינת כבודו בא"י כסא מול כסא וכתי' והתפללו דרך ארצם תלפיות תל שכל פיות פונות שם ושלום מאיר בר' ברוך ז"ל.