שו"ת על שופטים יח:ל

ועוד נ"ל הכונה, שהם הקימו שני אנשים שהיו אוהבים המחלוקת, וחז"ל קראום לשני אנשים אלו בשם דתן ואבירם שהיו הראשונים בבעלי המחלוקת שחלקו על מרע"ה, ואל תתמה על הדבר כי כן מצינו כיוצא בזה בגמרא דיומא פרק ששי במשנה, וכבש עשו לו מפני הבבליים, ואמרו בגמרא דף ס"ו ע"ב ארבב"ח לא בבליים היו אלא אלכסנדרים היו, ומתוך ששונאין את הבבליים היו קורין אותם על שמם, ופירש רש"י היו קורין כל קלי ראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם ע"ש, וכן הוא במנחות דף ק' על מתניתין והבבליים אוכלים אותו כשהוא חי, וקאמר בגמרא לא בבליים הם אלא אלכסנדרים הם, ומתוך ששונאין את הבבליים קורין אותם על שם בבליים ע"ש, ולכן אלו שני האנשים שהיו אוהבים המחלוקת ובעלי ריב, אשר רצו להיות ממונים במקום מרע"ה ואהרן הע"ה, שעשו מעשה דתן ואבירם, קראום חז"ל בשם דתן ואבירם, וכיוצא בזה נמי איתא בגמרא דשבת במשנה פרתו של ראב"ע היתה יוצאה ברצועה, וכו' ואמרו בגמרא תנא לא שלו היתה אלא של שכינתו היתה, והואיל ולא מיחה בה נקראת על שמו, וכה"ג כתבו התוספות בסוף פרק מרובה, דכל אותם שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי, לפי שהיה ראש וחכם ע"ש, וגם במקראות מצינו כה"ג, דכתיב בשופטים ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים וכו', ואמרו בגמרא דבתרא דף ק"ט ע"ב וכי בן מנשה הוא, והלא בן משה הוא דכתיב בני משה גרשום ואליעזר, אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה ע"ש, וכן במלכים ב' סימן ט' אמרה איזבל ליהוא בן נמשי השלום זמרי הורג אדוניו, שקראתו זמרי מפני שעשה מעשה זמרי שהרג את אלה בן בעשה. על כן כאן חז"ל אמרו הקימו את דתן במקום משה ואבירם במקום אהרן, ר"ל אותם שני אנשים אוהבי מחלוקת שהיו חפצים במחלוקת זו שעשו מעשה דתן ואבירם, קראום על שם דתן ואבירם, וזה ברור. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

תשובה דע כי אין הקדש לע"ז הילכך ההקדש לא חל כלל ומ"מ הקושיא במקומה עומדת נהי שיודע היה שלא יחול ההקדש מ"מ איך קבל עליו תנאי זה ונשבע עליו לפיכך אני אומר ח"ו לא קיבל עליו תנאי ולא נשבע עליו אלא יתרו הוא שהטעה את עצמו וקי"ל אסור להטעות את הנכרי ואם הטעה את עצמו מותר הילכך אם היה אומר לו יתרו משם ואילך לשם שמים מעולם לא היה מקבל עליו אלא אמר לו מכאן ואילך ומשמע מאותה שעה ועדיין באותה שעה לא היו לו בנים ולא אשה ומשה קבל עליו ונשבע שכל בן שיהיה לו מאותה שעה יהיה לשם שמים ויתרו הוא שהטעה את עצמו ומפני שחשב יתרו שנשבע לו כפי מה שהיה בדעתו לא ניצול משה רבינו מעונש והקדים המלאך להרוג את משה מיד ותקח צפורה צור וגו' לפי שלא היה יכול למולו בהיותו בבית יתרו מפני התנאי ועם כל זה נתקיים בזרעו שנאמר ושבואל בן גרשום בן משה על האוצרות ובספר שופטים תלו את הנון לומר שהוא בן משה ומפני שעשה מעשה מנשה תלו אותו במנשה והוא היה הלוי אשר היה בבית מיכה ושמו יונתן בן גרשום בן מנשה ובדברי הימים נקרא שבואל ששב לאל ומשמע שלא שב בכל לבו שהרי אמרו שזה היה הזקן שהחזיר את הנביא ושיקר לו וגרם לו ששיברו הארי: