אַל־תִּבְטְח֣וּ בְעֹשֶׁק֮ וּבְגָזֵ֪ל אַל־תֶּ֫הְבָּ֥לוּ חַ֤יִל ׀ כִּֽי־יָנ֑וּב אַל־תָּשִׁ֥יתוּ לֵֽב׃
בנין עולם
ב והענין בתוספת ביאור כי כל עומת שהי' מעשה האדם חותם ונחתם גוף ונפש כן הוא כלל ההנהג' האלהית והשגחתו בעולמו הנהג' נפשיית שהיא החותם והנהג' גופניות שהיא הנחתם והם ג"כ מתנגדים זה לזה בניגוד מכוון כניגוד הנחתם הטבוע מן החותם והם המנהג האלהי בסידור מנהג העליון שאין בה שום מעטה טבעי וההנהג' הלעוט' בתוך סידור הטבעי המסודרת שהוא טבוע ונחתם מחותם ההנהג' העליונ' כמ"ש (תהילים סב) אל תבטחו בעושק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי כי עוז לאלהים ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו וזה כמו שביארתי שיש שתי מיני הנהגות בעולם הא' ההנהג' העליונ' המופשטת מכל לבוש ומעט' והב' ההנהג' המסודרת והם הפכיים היפוך מכוון ממש שההנהג' העליונ' מרחקת הצלחת עושר שלא במשפט ורשע ואוהב חמס שנאה נפשה והיא לא תצליח כל עושה אלה כל עושה עול וההנהג' המסודרת כל עושה רע טוב בעיניה ותלך לבטח דרכיה וזה ממש כמעש' האדם בנפשו וגופו שהם הפכיים בניגוד מכוון כמ"ש ולכן ההנהג' העליונ' שהיא הניסיית אוהבת מה שהנפש העליונ' אוהבת לפי שהיא ממינ' ושונא' חריצות וזריזות והשתדלות ואוהבת תמימות וישרות כמו נפש העליונ' שבאדם וההנהג' הטבעיית המסודרת שונאת היושר והתמימות כמו הנפש היסודי וגוף האדם ובאמת ארז"ל בפרק שיר' כלבים אומרים שיר בואו נשתחו' ונכרע' נברכ' לפני ה' עושינו כי הכלבים לפי תכונת כחות גופם הם מסוגלים מאוד להמציא מזונם ופרנסתם בריוח מנביכת לשונו והרמת קול גאונו כקול לשון מדברת גדולות וחריצותו וזריזותו וזריזות חושיו כחוש השמע והריח והתחכמות השתדלותו ועוז פניו אשר לא יחת מפני כל ועכ"ז לית דעניא מכלבא והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה רעבים גם צמאים מוכים ולוקים ומורדפים כל היום ומהם יראו בני אדם יבחנו בני אדם יקחו מוסר יבינו משפט כי הבל ההשתדלו' הגופני כזב החריצות החומרי כי אך לה' הישוע' ואת אשר יבחר בו ה' לתת לחמו בעתו וטרף חוקו הוא ישבע בטוב ואין לו לאדם להכנע להשתחוות ולכרוע לפני הסיבות הטבעיים כי אם לפני ה' עושינו וע"ז נאמר (ירמי' יז) עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו וגו' כי מאחר שאין עזרת' אל הגוף בלתי חיבורו עם הנפש וכן אין עזרת' להנהג' הטבעיית המסודרת בלתי התחבר' עם ההנהג' האלהית שהיא הנפש שלה וכמו שברבות מעש' גוף האדם במה שמתנגד אל הנפש ושנוא בעיניה הנה נפשו תאסוף למקומ' ותברח לה ממה ששנוא בעיניה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנ' וישאר הגוף אך עפר מן האדמ' לא יצלח למאומ' כי אין לו לגוף שום מקום מחי' בלי חיבור הנפש כמו כן בסור ההנהג' האלהית מהתחבר עם ההנהג' הטבעיית תמות בלא עתה ולא תצליח עוד כי אין להנהג' הטבעיית מקום מחי' אלא מה שמקבלת מן האלהית כגוף מן הנפש (עי' מזה בספרי זרוע נטוי' ביד חרוצים) ולכן אל תבטחו בעושק ובגזל וגו' שהרי אחת דיבר אלהים, ששתי ההנהגות האלהית והטבעיית אחת היא רק שתים זו שמעתי, שאני מקבל בעולם התחתון שתי מיני הנהגות שונות אבל באמת אינם אלא אחת כי העוז לאלהים ית', ואין לטבעיית כח ועוז בלי חיבור' עם האלהית מה שמקבלת ממנה וחסדי שפע ההנהגה הוא רק לך אדני, ואין לטבעיית כח בלעדך ולכן אתה משלם לאיש כמעשיהו לא כמעשה הסדר הטבעי: