תלמוד ירושלמי נדרים
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּּוֹדִים כול׳. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ. וּכְבָר נוֹלְדוּ. מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. הִנֵּה בֶּן נוֹלַד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. וְעַדַּיִין לֹא נוֹלַד.
תלמוד ירושלמי תענית
הלכה: נִיחָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שֶׁבּוֹ זְמַן קִיצָה יָפֶה לָעֵצִים. שֶׁכָּל־עֵצִים שֶׁהֵן נִקְצָצִין בּוֹ אֵינָן עוֹשִׂין מַאֲכוֹלֶת. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל־עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵחַ. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שֶׁבּוֹ הִתִּיר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה אֶת פְּרוֹסִדִיּוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט עַל הַדְּרָכִים. כַּהֲנָא שָׁאַל [לְרַב]. כָּל־הָדָא טִיבוּתָא רַבְּתָא עֲבַד וּכְתִיב בֵּיהּ עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר. אָמַר לֵיהּ. עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּרוֹ וּתְלַייוֹ בְּצַוָּאר הָרַבִּים. לָא אָמַר. כָּל־ עַמָּא יִסְקוּן. אֶלָּא מָאן דְּבָעֵי מִיסּוּק יִסּוּק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שֶׁבּוֹ הוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. דִּכְתִיב לֹֽא־תִסּוֹב נַֽחֲלָה֙ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּה֭ אֶל־מַטֶּ֑ה אַחֵר כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַֽחֲלַת֙ אֲבוּתָיו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּכְתִיב וְכָל־בַּ֞ת יוֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וגו׳. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבַת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. תִּיפְטָר שֶׁהָיָה אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אֶחָד. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. שֶׁבּוֹ הוּתָּר שִׁבְטוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין לָבוֹא בַקָּהָל. דִּכְתִיב אָר֕וּר נוֹתֵן אִשָּׁה֭ לְבִנְיָמִֽן׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. אֶפְרַ֨יִם֙ וֹמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִם֭ יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וַאֲדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. רִבִּי אָבוּן אָמַר. שֶׁבּוֹ בָטַל הַחֶפֶר. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּכָל־ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַר הָיָה מֹשֶׁה מוֹצִיא כְרוּז בְּכָל־הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר. צְאוּ לַחֶפֶר צְאוּ לַחֶפֶר. וְהָיוּ יוֹצְאִין וְחוֹפְרִין לָהֶן קְבָרִים וִישֵׁינִים. וּבַשַּׁחַר הָיוּ עוֹמְדִין ומוֹצְאיִן עַצְמָן חֲסֵרִים חַמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּפְרוּטְרוּט. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵן וְעָֽמְדוּ וּמָֽצְאוּ עַצְמָן שְׁלֵמִים. אָֽמְרוּ. דִּילְמָא דְטָעִינָן בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכֵן בָּעֲשָׂרָה וְכֵן בְּאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְאַרבַּע עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִשְׁלַם זִיהֲרָא אָֽמְרוּ. דּוֹמֶה שֶׁבִּיטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ הַגְּזֵירָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ. וְעָֽמְדוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.
הוריות
א"כ חסרי להו י"ב שבטים אמר אביי (בראשית מח, ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי אמר רבא והא כתיב על שם אחיהם יקראו בנחלתם לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר