תלמוד על בראשית 15:13

ולא עוד אלא שישב עליו מגלגלין זכות ע"י זכאין ראויין היו ישראל להגאל ממצרים שאילו לא עמדו משה ואהרן שנאמר (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ראויין הן ישראל לקבל את התורה שאילו לא עמדו משה ואהרן ודור המדבר שנאמר (משלי ב) יצפון לישרים תושיה. ראויה היתה [פרשת שופטים להאמר אילולי עמד יתרו.ראויה היתה] פרשת פסח קטן להאמר שאילו לא עמדו טמאים (שנאמר (במדבר ט) למה נגרע לבלתי הקריב וגו'). ראויה היתה פרשת נחלה להאמר שאילו לא עמדו בנות צלפחד. ראוי היה בית המקדש ליבנות שאילו לא עמדו דוד ושלמה שנאמר (שמות טו) מקדש ה׳ כוננו ידיך. ראוין הם ישראל ליגאל בימי המן שאילו לא עמדו מרדכי ואסתר שנאמר (ויקרא כו) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו׳. ראוין היו ישראל להשתעבד שאילו לא עמד פרעה במצרים שנאמר (בראשית טו) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ראוין הן ישראל לעבוד עבודת כוכבים שאילו לא עמד ירבעם בן נבט שנאמר (דברים לא) וקם העם הזה וזנה. ראויה היתה פרשת מקלל ומקושש להאמר שאילו לא עמד בן ישראלית ומקושש.ראוין הן ישראל ליפול בחרב שאילו לא עמדו פלוני ופלונית שנאמר (עמוס ט) בחרב ימותו כל חטאי עמי ואומר (ירמיה יד) בחרב וברעב ובדבר יתמו.ראויה היתה ירושלים ליחרב שאילו לא עמד נבוכדנצר וחבריו שנאמר (מיכה ג) לכן בגללכם ציון שדה תחרש (ציון תחוללכם מירושלם) [וירושלם עיין תהיה] והר הבית לבמות יער ולא עוד אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאין וחובה ע"י חייבים

אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. ומניין שהצדיקים אומרים מעט ועושין הרבה שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים פת אתם סועדים עמי היום שנא׳ (בראשית י״ח:ה׳) ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אבל באחרונה ראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שוורים ותשע סאין של סולת ומניין שעשה להם תשע סאין של סולת שנאמר (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת שלש כמשמען קמח הרי שש סלת הרי תשע ומניין שעשה להם שלשה שוורים שנאמר ואל הבקר רץ אברהם הבקר אחד בן בקר שנים רך שלשה. וי״א וטוב ארבעה. ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו נתן ביד ישמעאל בנו כדי לחנכו במצות. אף הקב״ה אמר מעט ועשה הרבה שנאמר (שם) ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא א״ל אלא בדלי״ת ונו״ן אבל באחרונה כשפרע הקב״ה משונאיהם של ישראל לא פרע אלא בשבעים ושתים אותיות שנאמר (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמוראים גדולים הא למדת כשנפרע בשונאיהם של ישראל לא נפרע אלא בשבעים ושתים אותיות ומניין שהרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם (בראשית כ״ג:ט״ז) ארץ ארבע מאות שקל כסף אבל באחרונה כששקל לו את הכסף וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון וגו׳ :

רבי דוסא אומר ד' מאות שנה כתיב הכא (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכתיב התם שמחנו כימות עניתנו