תלמוד ירושלמי סוטה
וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל־מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ. כְּגוֹן מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה. וּמַעֲשֶׂה יְהוּדָה בְתָמָר. אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ. אֵילּוּ רְאוּבֵן וִיהוּדָה. וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. וּמַה שָׂכָר נָֽטְלוּ עַל כָּךְ. לֵהֶם לְבַדָּם נִיתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָֽרְכָן. יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת. וְזֹאת לִיהוּדָה.
תלמוד ירושלמי סוטה
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה תִמְנָתָה. רַב אָמַר. שְׁתֵּי תִמְנִיּוֹת הָיוּ. אַחַת שֶׁלִּיהוּדָה וְאַחַת שֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. תִּמְנָתָה אַחַת הִיא. וְלָמָּה כָתַב בָּהּ עֲלִייָה וִירִידָה. אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה עַל יְדֵי שֶׁהָֽיְתָה לְשׁוּם שָׁמַיִם. לְפִיכָךְ כָּתַב בָּהּ עֲלִייָה. וְשֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּתַב בָּהּ יְרִידָה. אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי. כְּגוֹן הָדָא בֵית מַעֲייֹן שֶׁיּוֹרְדִין בָּהּ מִפַּלַּטָּתָה וְעוֹלִין בָּהּ מִטִּיבֵּרִיָּה.