תלמוד ירושלמי יבמות
כְּתִיב וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. שַׁחֲרַיִם זֶה בּוֹעַז שֶׁהָיָה מְשׁוּחְרָר מִן הָעֲוֹנוֹת. הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁנָּשָׂא אֶת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה. מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלִּיהוּדָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו וגו׳. חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שָׁהוּא מוֹלִיד אֶת נָשָׁיו. אֶלָּא שֶׁחָשׁ כְּנָמֵר וּבִיאֵר אֶת הָהֲלָכָה. וַיּוֹלֶד מִן חוֹדֶשּׁ אִשְׁתּוֹ. לֹא צוֹרְכָה דִלֹא וַיּוֹלֶד מִן בַּעֲרָה נָשָׁיו. אֶלָּא עַל יָדֶיהָ נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.