מדרש על בראשית 46:28: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים א ח, ח): וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל אֶת רַבִּי נְהוֹרַאי אֲמַר לֵיהּ מַה דֵּין דִּכְתִיב וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֲמַר לֵיהּ גָּדוֹל שֶׁהוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (שופטים כ, יב): וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל שִׁבְטֵי בִנְיָמִין לֵאמֹר, דָּבָר אַחֵר, וְשַׁחֲרַיִם, זֶה בֹּעַז, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁחֲרַיִם, שֶׁהָיָה מְשֻׁחְרָר מִן הָעֲווֹנוֹת. הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, שֶׁהוֹלִיד מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָה. מִן שִׁלְחוֹ, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כח): וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף. (דברי הימים א ח, ח): חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו, וְיֵשׁ אָדָם מוֹלִיד נָשָׁיו, אֶלָּא שֶׁחָשׁ כַּנָּמֵר וּבֵאַר אֶת הַהֲלָכָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ. לֹא צוֹרְכָהּ אֶלָּא וַיּוֹלֶד מִן בַּעֲרָא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא בְּיָמָיו נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א ב, יז): יִתְרָא הַיִּשְׁמְעֵאלִי, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב יז, כה): יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הוּא יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא יִתְרָא הַיִּשְׁמְעֵאלִי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנָן, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ יִשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְצָאוֹ לְיִשַּׁי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כֵּן (ישעיה מה, כב): פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וגו', נִתְגַּיֵּר וְנָתַן לוֹ בִּתּוֹ. רַבָּנָן אָמְרִין יִשְׂרְאֵלִי הָיָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ יִשְׁמְעֵאלִי, אֶלָּא יִשְׂרְאֵלִי הָיָה וְחָגַר חַרְבּוֹ כְּיִשְׁמְעֵאלִי וְנָעַץ הַחֶרֶב בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר אוֹ אֶהֱרֹג אוֹ אֶהָרֵג עַד שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם הֲלָכָה לָרַבִּים שֶׁכָּל שֶׁיְבַטֵּל הֲלָכָה זוֹ בַּחֶרֶב הַזֹּאת אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.

‎וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, אֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַנֵּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוֹ לְאוֹרוֹ. וּמִנַּיִן לָמְדוּ, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאַחַר כָּךְ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א, ד). רַבִּי זְעִירָא בַּר אַבָּהוּ אָמַר, מִכָּאן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַנֵּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִשֶּׁיֵּאוֹתוֹ לְאוֹרוֹ.

‎וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד (ישעיה סה, כה). בֹּא וּרְאֵה, כֹּל מַה שֶּׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְרַפֵּא אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. הָעִוְרִים, שֶׁכָּתוּב, אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים, וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה (ישעיה לה, ה). וְאוֹמֵר: אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם. הַכֹּל מִתְרַפְּאִין.