מקורות בתלמוד על ויקרא 2:9

תְּנוּפוֹת מְנַיִין שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת לָהַגָּשׁוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. מִסּוֹטָה לָֽמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. סוֹטָה לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. וְדָבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב. הֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָֽדְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וַיי דָא אָֽמְרָה דְאָֽמְרִין וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִיב. לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהֵרִים. וְהֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָֽדְמָה.

תַּמָּן תַּנִינָן. אֵילּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיֵרֶיהֶן לַכֹּהֲנִים. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי שמעון בַּר רַב יִצְחָק הֲווֹן יְתִיבִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִנְחַת הָעוֹמֶר מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף כָּאן מִן הַשְּׂעוֹרִין. מַה מִנְחַת סוֹטָה שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף מִנְחַת הָעוֹמֶר שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. מִן דְּקַייְמִין קָם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל עִם רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. חֲמִית הֵיךְ אַפְרְחֵי הָדֵין דִּידָךְ. מִנְחַת סוֹטָה עַצְמָהּ מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַייתֵי רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא וְתַנָּא לֵיהּ. וְכָל־מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶׁמֶן. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין. כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לְבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְבָלוּל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. וְחָרָנָה אָמַר [וַחֲרֵבָה.] מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּים כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לֶחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְייָן לֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין וּבֶחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּין אֲנָן קַייָמִין. וּלְצוֹרֵךְ אִיתְאֲמָרַת. לְכָל־בְּנֵי אַחֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו. הָאִישׁ חוֹלֵק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּעַל מוּם. וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁרִיבְתָה תוֹרָה בְּדָבָר אֶחָד אַתְּ מַרְבֶּה אוֹתָהּ לְכָל־הַדְּבָרִים. אֶלָּא אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. וְיֵידָא אְָֽמְרָה דָא. וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִיבָהּ. לִרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

ומאן דפסל שאני הכא דאמר קרא (ויקרא ו, ג) והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה המנחה עד דאיתא לכולה מנחה לא יקטיר