ספרא
[ב] יכול מצוה שיקמצנה הכהן ואם קמצה זר תהיה כשרה? תלמוד לומר שוב (ויקרא ב, ט) "והרים הכהן" – קבעה, שאם קמצה זר תהיה פסולה.
תנחומא בובר
[קח את אהרן ואת בניו]. כתיב כבוד חכמים ינחלו [וכסילים מרים קלון] (משלי ג לה), הפסוק הזה משמש בברייתו של עולם, כבוד חכמים ינחלו, זה נח ובניו, וכסילים מרים קלון, זה דור המבול, הוא הדין כבוד חכמים ינחלו, זה שם, שנאמר ברך ה' אלהי שם (בראשית ט כו), וכסילים מרים קלון, זה חם, שנאמר ויאמר ארור כנען (שם שם כה).
מכילתא דרבי ישמעאל
מות יומת בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה. הרי אתה דן, נאמר כאן דמיו בו ונאמר להלן דמיהם בם, מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה. עונש שמענו, אזהרה מנין – תלמוד לומר אלהים לא תקלל (שמות כב) אם דיין הוא אביך, הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם נשיא הוא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאור. אינו לא דיין ולא נשיא (אלא בור), הרי אתה דן בנין אב משניהם. לא הרי דיין כהרי נשיא ולא הרי נשיא כהרי דיין, הצד השוה שבהן שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו. אי מה הצד השוה שבהן שהם גדולים (ובעמך) וגדולתך גרם להם, לפיכך אתה מוזהר עליהם על קללתם. תאמר באביך – תלמוד לומר לא תקלל חרש (ויקרא יט). דבר הכתוב באמללים שבאדם. הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתן, לא הרי דיין כהרי נשיא ולא הרי נשיא כהרי דיין ולא הרי זה וזה כהרי חרש ולא הרי חרש כהרי זה וזה, הצד השוה שבהן, שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו.