תלמוד על ירמיהו 4:19
תלמוד ירושלמי סנהדרין
וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. נָתַן עֵינָיו בְּקִירוֹת לִבּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר מֵעַ֣י | מֵעַ֨י אוֹחִ֜ילָה קִיר֥וֹת לִבִּ֛י הוֹמֶה לִּ֥י לִבִּ֖י לֹ֣א אַֽחֲרִ֑ישׁ. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. חִיזַּרְתִּי עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּה בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּי אוֹתְךָ בְּאַחַת מֵהֶן. אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֵן לִי נַפְשִׁי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי ברכות
רִבִּי יָסָא רִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ מָטִי בָּהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָה דְּמִן חֵיְפָה צָרִיךְ אָדָם לְהַסֵּב פָּנָיו לַכּוֹתֶל לְהִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. בְּאֵיזֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל רָחָב נָשָׂא עֵינָיו כִּי בֵּיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָחָב הַזּוֹנָה שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצִּלְתָּ לָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּבוֹאוּ הַנְּעָרִים וְגוֹמֵר. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אֲפִילוּ הָיְתָה בְמִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָֽלְכוּ וְדָֽבְקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהָם נִיצּוֹלוּ בִזְכוּתָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁקִּירְבוּ לָךְ כָּל־הַגֵּרִים הָאֵילּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי חֲנַנְיָא בַּר פַּפָּא אָמַר בְּקִירוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא עֵינָיו. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל־שָׁעָה וְהָיוּ מִתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבוֹתַי שֶׁעָשׂוּ לְךָ כָּל־הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית נָשָׂא עֵינָיו שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲשֵׂה נָא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשּׁוּנָמִית קִיר אַחַת עָֽשְׂתָה לֶעֱלִישָׁע וְהֶחֱיֵתָ אֶת בְּנָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁעָשׂוּ לְךָ כָּל־הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִתֵּן לִי נַפְשִׁי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּקִירוֹת לִבּוֹ נָשָׂא עֵינָיו. מֵעַיי מֵעַיי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הוֹמָה לִי. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חִיזַּרְתִּי עַל ר̇מ̇ח̇ אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּ בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּיךָ בְּאַחַת מֵהֶן אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֶן לִי נַפְשִׁי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי ראש השנה
אֵין מַזְכִּירִין זִכָּרוֹן וּמַלְכוּת וְשׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת. זִכָּרוֹן דִּכְתִיב אוֹתָם זָכַ֣ר יְי וגו׳. מַלְכוּת דִּכְתִיב חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם יי אֱלֹהִים אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וגו׳. שׁוֹפָר דִּכְתִיב כִּ֣י ק֤וֹל שׁוֹפָר֙ שׁוֹמַעַת נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy