תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על משלי י:27

תלמוד ירושלמי יומא

לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. וְעַכְשָׁיו קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. פְּרֳאִיֵּתֵין מִילָּא עֲבֵידָא. בְּרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁין הוּא וּבְנוּ וּבֶן בְּנוּ. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים. אֲבָל בַּשֵּׁינִי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין בְּדָמִים. יֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ הוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה בִכְשָׁפִים. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁהַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ. וּמֵהֶן שִׁימְּשׁוּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתוּב יִרְאַ֣ת יי תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים. אֵילּוּ כֹהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבַּיִת הָרִאשׁוֹן. וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצוֹרְנָה׃ אֵילּוּ שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבִּנְייָן הַשֵּׁינִי. מַעֲשֶׂה בְאֶחַד שֶׁשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְכֶּסֶף מְלֵיאוֹת כֶּסֶף וּמְחוּקֵיהֶן כֶּסֶף. וּבָא אַחֵר וְשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְזָהָב מְלֵיאוֹת זָהָב וּמְחוּקֵיהֶן זָהָב. אָֽמְרוּ. כָּפָה הַסִּיח אֶת הַמְּנוֹרָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא