תלמוד על קהלת 10:5

רִבִּי חִייָה בַּר בָּא חֲמַא חַד סֵפֶר דַּאֲגָדָה. אֲמַר. אִי מַה כְתִב טַבָּאוּת. תִקְטַע יְדָא דְכָֽתְבָהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד. אָבוֹי דְהַהוּא גַבְרָא כָֽתְבָהּ. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַרְתִּי. תִקְטַע יְדָא דְכָֽתְבָהּ. וַהֲווָת לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט:

נָשִׁים נִשְׁבּוּ לְשָׁם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי אַבָּא בַר בָּא וְלֵוִי וּשְׁמוּאֵל אָֽמְרוּ. וּמָֽסְרוּ לָהֶן עֵדִים נִיסְקוֹן לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲשֶׂה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְייַחֲדוּ. אָמַר לֵיהּ אַבָא בַר בָּא. אִילּוּ הֲוִינָן בְּנָתָךְ כֵּן הָייִתָה אוֹמֵר. וְאִישְׁתַּבְּייָן בְּנָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. כַּד סַלְקוֹן לְהָכָא סַלְקָן שַׁבְייָן עִמְּהוֹן. עֲלִין קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה אוּקְמִינָן שַׁבְייָן מִלְּבַר. אָֽמְרִין לֵיהּ. נִשְׁבִּינוּ וּטְהוֹרוֹת אָנוּ. וְהִתִּירָן. מִן דְּנַפְקָן שְׁלָחוֹן שַׁבְיִין עָלִין אָמַר. נִיכָּרוֹת אֵילּוּ שֶבְּנוֹת חָכָם הֵן. מִן דְּאִיתוּ דְּעִין מָאן הַוְייָן אָֽמְרִין לְשִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אִיטְפַּל בִּקְרִיבָתָךְ. נְסַב לְקַדְמִיתָא וּמִיתַת. לְתִנְייָנא וּמִיתַת. לָמָּה. בְּגִין דְשָֽׁקְרוֹן. חַס וְשָׁלוֹם. לָא שָֽׁקְרוֹן. אָלָּא מִן חַטָּאת דַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְחוּצָה לָאָרֶץ.

הלכה: נָֽפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת חֲתָנִים. זוֹ זְהוֹרִית מוּזְהֶבֶת. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּגָפְרִית. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּזַיִת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אֲפִילוּ דְחִילְפֵי. רַב יִרְמְיָה שִׁיבְּשֵׁב ולָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁלְּזַיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר. נַייַח לֵיהּ אִילּוּ אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן. וַהֲװָת כֵּן. כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.