תלמוד על קהלת 10:6

וְהֵן אַשְׁכְּחָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל־הַסְּפִיחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּירָקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל־הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין. ר׳ שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עָבַד עוּבְדָא בִשְׁמִיטְתָא חָמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר. וְלָאו סְפִיחַ אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וְלַאו אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵרַי חוֹלְקִין עָלָי. וְקָרֵי עַלוֹי וּפֹרֶץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.