תלמוד על קהלת 4:1
מסכת כלה
ד״א הנחמים באלים כל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר (בראשית לח) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה׳ וימיתהו ה' וכל המקשה את עצמו הרי זה עבריין שנאמר (שם) וירע בעיני ה׳ (את) אשר עשה ואפילו קטנים מקבלין פני שכינה שנאמר (תהלים כב) זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור . בעון מה בניו של אדם מתים ר״א אומר בעון נדרים שנאמר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו׳ וחבל את מעשה ידיך. רבי נתן אומר בעון מזוזה דכתיב (דברים יא) על מזוזות ביתך ובשעריך וכתיב אחריו למען ירבו ימיכם וימי בניכם. רבי נהוראי אומר בעון ציצית דכתיב (ירמיה ב) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים וגו׳. רבי יהושע אומר בעון ביטול תורה קטנים מתים שנאמר (הושע ד) ותשכח (את) תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. ר״ע אומר כל [מי] שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו. מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויקיימו יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו. ואלו הן חפצי שמים יפזר מעותיו לעניים שנאמר (תהלים קיב) פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבות דרבי נתן
ומקרבן לתורה כיצד מלמד שיהא אדם מקפח את הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה כדרך שהיה אברהם אבינו מקפח את הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה [ולא אברהם לבד עשה אלא אף שרה שנא׳] (בראשית יב) ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן והלא כל באי עולם אינם יכולים לבראות אפילו יתוש אחד ומה ת״ל ואת הנפש אשר עשו בחרן מלמד שהעלה עליהם הקב״ה כאילו עשו אותם. כשם שאין אדם חולק שכר לחבירו בהעוה״ז כך (אין) חולק שכר (לחבירו) לעולם הבא שנאמר (קהלת ד) והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם. למה נאמר ואין להם מנחם שני פעמים אלו בני אדם שאוכלין ושותין ומצליחין בבנים ובבנות בעולם הזה ובעולם הבא אין להם [כלום ואין להם] מנחם שאם נגנבה לו לאדם גניבה בעוה״ז או שמת לו מת באין בניו ואחיו וקרוביו ומנחמין אותו יכול אף לעוה״ב כן ת״ל גם בן ואח אין לו וכן מי שעובר עבירה והוליד ממזר אומרים לו ריקה חבלת בעצמך חבלת בו [שאותו ממזר היה רוצה ללמוד תורה עם אותן התלמידים] שהיו יושבין ושונין בירושלים והיה הממזר הולך עמהן עד שהגיע לאשדוד עומד שם ואומר אוי לי אילו לא הייתי ממזר כבר הייתי יושב ושונה בין התלמידים שלמדתי עד עכשיו ולפי שאני ממזר איני יושב ושונה בין התלמידים לפי שאין ממזר נכנס לירושלים כל עיקר שנאמר (זכריה ט) וישב ממזר באשדוד (והכרתי גאון פלשתים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy