תלמוד על שמות 12:10

וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה. אָמַר רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהַצִּית אֶת הָאוֹר בִּמְדוּרַת קֳדָשִׁים וְהִיא דְלֵיקָה וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. וְהָא תַנִּינָן. וּמַחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁיַּצִּת הָאוּר בְּרוּבָּן. אָמַר רִבֵּי יוֹסֵה. בַּשַּׁבָּת כָּתוּב לֹא־תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל־מְלָאכָ֜ה. נַעֲשִׂית הִיא מֵאֵילֶיהָ. בְּרַם הָכָא הַתּוֹרָה אָֽמְרָה. אֵין שׂוֹרְפִין אֶת הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר. בַּשַּׁבָּת. מַה חֲמִית לוֹמַר כֵּן. וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד בּוֹקֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד בּוֹקֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרוֹפוּ׃ אַחַר שְׁנֵי בְקָרִים. אַחַר בּוֹקְרוֹ שֶׁלְּט״ו וְאַחַר בּוֹקְרוֹ שֶׁלְּי״ו. וּכְתִיב וְהַנּוֹתָר֭ מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃

מַאן פַּלִּיג. רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנָן בָּעֵי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בְּעַרְבִית נִרְאוּ שְׁלֹשָׁה כוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְאֶמְצַע הָרָקִיעַ לַיְלָה הוּא. וָמַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּכְתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ. מַה בִּיאָתוֹ מִשֶּׁיִתְכַסֶּה מִן הַבְּרִיאוֹת. אַף יְצִיאָתוֹ לִכְשֶׁיִתְוַדָּע לַבְּרִיּוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַבּוֹקֶר אוֹר. הַתּוֹרָה קְרָאָהּ לְאוֹר בּוֹקֶר. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר כְּדֵי לִיתֵּן תְּחוּם לְבוֹקְרוֹ שֶׁל בּוֹקֶר.

הי סתמא אילימא האי סתמא דתנן אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעים