תלמוד על שמות 12:17

הלכה: אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כול׳. כָּתוּב וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאֽוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם. בָּֽרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחוֹדֶשׁ בָּעֶ֔רֶב תֹּֽאכְל֖וּ מַצּוֹת וגו׳. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לַאֲכִילַת מַצָּה. כְּבָר כָּתוּב שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ. וְאִם לוֹמַר שֶׁמַּתְחִיל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְהָֽכְתִיב עַ֠ד י֣וֹם הָֽאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַח֖וֹדֶשׁ. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לַאֲכִילַת מַצָּה תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְבִיעוּר חָמֵץ.

לָמָּה לְאוֹר הַנֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּר בּוֹדֵק כָּל־שֶׁהוּא. לָמָּה בַלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁאֵין בְּדִיקַת הַנֵּר יָפָה אֶלָּא בַלַּיְלָה. רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן. וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹֽתֵיכֶ֖ם לְחוּקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ עֲשֵׂה שֶׁיְּהוּ הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה מְשׁוּמָּרִין. וְיַתְחִיל בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וִיְהֵא הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה מְשׁוּמָּרִין. אַף אִית לֵיהּ כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיַתְחִיל אוֹר לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. אִין כֵּינִי יִבְדּוֹק אֲפִילוּ מֵרֹאשׁ חוֹדֶשׁ.

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בּוֹדְקִין אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּשַׁחֲרִית. וּבִשְׁעַת הַבִּעוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אִם לֹא בָדַק אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר יִבְדּוֹק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. צָרִיךְ לִבְדּוֹק שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן בִּעוּרוֹ אַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לִבְדּוֹק שְׁלשָׁה פְעָמִים. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן בִּעוּרוֹ לֹא כָל־שֶׁכֵּן. (לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. לֹא בָדַק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יִבְדּוֹֹק בְּמוֹעֵד. צָרִיךְ לִבְדּוֹק שְׁלשָׁה פְעָמִים. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן בִּעוּרוֹ אַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לִבְדּוֹק שְׁלשָׁה פְעָמִים. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן בִּעוּרוֹ לֹא כָל־שֶׁכֵּן.) לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. אִם לֹא בָדַק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד יִבְדּוֹק לְאַחַר הַמּוֹעֵד.