תלמוד על שמות 12:16

מָהוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. חִזְקִיָּה אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. לֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ בַּשַּׁבָּת אֵין אַתְּ מַבְעִיר. [אֲבָל אַתְּ] מַבְעִיר (אַתְּ) בְּיוֹם טוֹב. אִין תֵּימַר. בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹכל נֶפֶשׁ אֲנָן קַייָמִין. וְהָֽכְתִיב אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם: אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּנֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. וְתַנֵּיי תַמָּן. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. רִבִּי נָחוּם אֲחוֹי דְּרִבִּי אִילָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. לָא תֶאֱסוֹר וְלֹא תִישְׁרֵי.

תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמַּרְקִיד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. בְּיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָא תַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתוֹנַייָא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: וְהָא תַנִּינָן. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּילְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכַּהּ. וּמְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֭וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם: עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת־הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֭וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא לִקְצוֹר וְלֹא לִטְחוֹן וְלֹא לְהַרְקִיד בְּיוֹם טוֹב.

הלכה: מַתְנִיתַא בְּשֶׁנִּטְמֵאת לְאַחַר גִּילְגּוּלָהּ. אֲבָל אִם נִטְמֵאת קוֹדֶם לְגִילְגּוּלָהּ יַעֲשֶׂנָּהּ קַבִּין. בְּלָשָׁהּ בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל לָשָׁהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּהָגָא דְתַנֵּי. הַלָּשׁ עִיסָּה בְיוֹם טוֹב מַפְרִישׁ חַלָּתָהּ בְּיוֹם טוֹב. לָשָׁהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְשָׁכַח לְהַפְרִישׁ חַלָּתָהּ. אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. לִיטּוֹל מִמֶּנָּהּ. עִירֵס. לֹא אַמַר אֶלָּא לָשׁ. הָא עִירֵס לֹא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחוֹי דְּרִבִּי בְרֶכְיָה. תִּיפְתָּר בְּעִיסָּה טְמֵיאָה שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ חַלָּתָהּ אֶלָּא בַסּוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן. בְּדִין הָיָה בְעִיסָּה טְהוֹרָה שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּתָהּ אֶלָּא בַסּוֹף. תַּקָּנָה תִקְנוּ בָהּ שֶׁיַּפְרִישֶׁנָּהּ תְחִילָּה. שֶׁלֹּא תִטָמֵא אֶת הָעִיסָּה. מַתְנִיתַא בְיוֹם טוֹב שֶׁלְפֶּסַח. הָא בָעֲצֶרֶת וּבַחַג מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֲפִילוּ בָעֲצֶרֶת וּבַחַג אָסוּר. עַל שֵׁם כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם.