תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על שמות 13:3

תלמוד ירושלמי פסחים

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁמּוּתָּר לְהַאֲכִילוֹ לִבְהֵמַת הֶבְקֵר. הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה. וְהָתַנִּינָן. מְפָרֵר. סָבַר רִבִּי יִרְמְיָה כִּכָּרוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָמַר אֶלָּא מְפָרֵר. מִכֵּיוָן שֶׁפֵּירְרוֹ בָּטֵל. וְאַייְדָא אָמַר דָּא. לֹא יֵֽאָכֵל֭ חָמֵֽץ הַיּ֖וֹם. אֲפִילוּ לַכְּלָבִים. הֲרֵי זֶה בָא לְאוֹסְרוֹ בַהֲנָייָה. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לְכַלְבּוֹ. הָתַנֵּי אִיסּוּר הֲנָייָה. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין. אֲפִילוּ לְכֶלֶב [אֲחֵרִים]. זֹאת אוֹמֶרֶת. שֶׁאָסוּר לְהַאֲכִילֹו לִבְהֵמַת הֶבְקֵר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי ערלה

מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָייָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל דַּבְרֵי רִבִּי יֹאשַׁיָּה. רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. מָה אִם שְׁרָצִים קַלִּין עָשָׂה בָהֶן מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. חָמֵץ הֶחָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָייָה. בְּגִין דִּכְתִיב לֹא יֵאָכֵל. הָא מִלֹא תֹאכַל לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְהָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי פסחים

מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֵֽאָכֵל֭ חָמֵֽץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. וְאַתָּה אוֹמֵר. לַעֲשׂוֹת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַהֲנָייָה. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹֽא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַהֲנָיָהָ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵֽאָכֵל֭ חָמֵֽץ. לַעֲשׂוֹת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָה. רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמַה שְׂרָצִים קַלִּים עָשָׂה בָהֶם אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. חָמֵץ הֶחָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵֽאָכֵל֭ חָמֵֽץ. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַהֲנָייָה. בְּגִין כָּךְ כָּתוּב לֹא יֵֽאָכֵל֭. הָא מִלֹּא תֹאכַל לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וְהָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי פסחים

זמין למנויי פרימיום בלבד

מנחות

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא