תלמוד על שמות 21:1

לֹא הֵן גְּזֵילוֹת הֵן חֲבָלוֹת. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם. אֲתַא מֵימַר לָךְ כִּפְשׁוּטָהּ דְּקִרְייָא. וַתְייָא כְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא.

וְאַתּוֹן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב. סָבוּר הָיָה יוֹאָב שֶׁקַּרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוּת וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַגּוֹ. שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט. וְשֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים אֵינוֹ קוֹלֵט. וַאֲנִי אוֹמֵר. לֹא מִזְבֵּחַ קוֹלֵט וְלֹא גַגּוֹ קוֹלֵט לֹא שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט וְלֹא שֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים קוֹלֵט. אֵין לְךָ קוֹלֵט אֶלָּא שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט בִּלְבַד. וְאֶיפְשַׁר יוֹאָב דִּכְתִיב בֵּיהּ תַּחְכְּמוֹנִי רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִישִׁי הָיָה טוֹעֶה בַדָּבָר זֶה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. לְסַנְהֶדְרִין בָּרַח. כְּהָדָא דְּתַנֵּי. הֲרוּגֵי בֵית דִּין נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין. הֲרוּגֵי מַלְכוּת נִכְסֵיהֶן לַמַּלְכוּת. אָמַר יוֹאָב. מוּטָּב שֶׁאֵיהָרֵג בְּבֵית דִּין וְיִירָשׁוּנִי בָנַײ וְאַל יַהַרְגֵּינִי הַמֶּלֶךְ וְיִירָשֵׁינִי. כַּד שְׁמַע שְׁלֹמֹה כֵּן אָמַר. לְמָמוֹנוֹ אֲנִי צָרִיךְ. מְיָּד וַֽהֲסִירוֹתִי דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם. אֵין מָמוֹנוֹ חִנָּם. וַיִּשְׁלַ֨ח בְּיַד בְּנָיָ֧הוּ וַיִּפְגַּע־בּ֖וֹ וַיְמִיתֵיהוּ וַיֵּקַּבְּרוּהוּ בְּבֵית֖וֹ בַּמִּדְבָּֽר׃ וְכִי מִדְבָּר הָיָה בֵיתוֹ. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת יוֹאָב שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּדְבָּר. אִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּבוֹנֶה לָהֶן דֵּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שְׁבָח. וְאִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּמַאֲכִיל חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם. שְׁבַח שְׁבָחִים. וּמְנַיִין שֶׁהָֽיְתָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה אֶצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְלֹא־תַֽעֲלֶ֥ה בְמַֽעֲלוֹת עַל־מִזְבְּחִ֑י. וּמַה כְתִיב תַמָּן. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפּוּתָא רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃ כְּבָשִׁים כְּתִיב. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִידִין קְטַנִּים כְּבוֹשׁ לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה. הִגְדִּילוּ וְנַעֲשׂוּ כָעַתּוּדִים גַּלֵּה לָהֶם רָזֵי תוֹרָה. וְדָא מְסַייְעָה לְמַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ מָה הַסִּימָה הַזֹּאת אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל־בִּרְייָה בָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ אֶת עַצְמָךְ בְּדִבְרֵי תוֹרָה אֶלָּ בִֶפְנֵי בְנֵי אָדָם כְּשֵׁירִין.