תלמוד על שמות 21:2

עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף יתירה עליו אמה העבריה שהיא קונה את עצמה בסימנין. הנרצע נקנה ברציעה וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון:

כְּתִיב שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. כֵּיצַד עוֹבֵד. יָכוֹל יוֹצֵא בְסוֹף שֵׁשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. יָכוֹל יֵצֵא בְסוֹף שֶׁבַע. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. הָא כֵיצַד. עוֹבֵד כָּל־שֵׁשׁ וְיוֹצֵא בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה לֹא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. אַתָּה אוֹמֵר. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר. שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. הְרֵי שֵׁשׁ שָׁנִים אֲמוּרוֹת. הָא מָה אֲנִי מְקַייֵם וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה לֹא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. אֵימָא חֲלִיף. אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. וּבַשְּׁבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית כָּתַב. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ. שְׁבִיעִית שֶׁלַּ עוֹלָם. אִם כֵּן מָה הַיּוֹבֵל בָּא וּמוֹצִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה. אַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּנְייַן שְׁנֵי שָׁבוּעַ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּנְייַן שְׁנֵי שָׁבוּעַ. פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא בְּאֶמְצַע שְׁנֵי שָׁבוּעַ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּנְייַן שְׁנֵי שָׁבוּעַ יְכָלִין אֲנָן מַפְקִין לָהּ מִן הָכָא. שְׁבִיעִית מוֹצִיאָה אֶת הָעֲבָדִים וְיוֹבֵל אֶת הַנִּרְצָעִים.

מְנַיִין אֲפִילוּ חָלָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַשְׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. יָכוֹל אֲפִילוּ בָרַח. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה. אַחַר שֶׁרִיבָה הַכָּתוּב מִיעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת זֶה שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ וּמוֹצִיא אֶת זֶה שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בְעָא. נִיחָא חָלָה וְאַחַר כָּךְ בָּרַח מַשְׁלִם. בָּרַח וְאַחַר כָּךְ חָלָה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעֲלָהּ כּוֹתְבִין לוֹ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָּה. נִדָּה וְחוֹלָה וָאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לוֹ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו וְהִיא נִידָה. הַתּוֹרָה הִמְרִידָתָהּ עָלָיו. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו עַד שֶׁלֹּא בָּאָת נִידָּה וּבָאָת לַנִּידָּה. הֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִמְרוֹד וְאַתְּ אוֹמֵר. כּוֹתֵב. אַף הָכָא בָּרַח וְאַחַר כָּךְ חָלָה מַשְׁלִם. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוֵית גַּבַּאי לָא אַבְאַשָׁתָא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אֲפִילוּ עַל קַדְמִיתָא אַתְייָא הִיא. חָלָה וְאַחַר כָּךְ בָּרַח מַשְׁלִם. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוֵיתָה גַּבַּאי אִינְשַׁמָת בִּפְרִיעַ.