תלמוד על שמות 21:11

הלכה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף כול׳. כְּתִיב כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה. הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִייָה. מָה עִבְרִייָה נִקְנֵית בַּכֶּסֶף וּבִשְׁטָר. אַף עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר. נִיחָא בַּכֶּסֶף. דִּכְתִיב וְיָֽצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. בִּשְׁטָר מְנָלָן. עִבְרִייָה לְמֵידָה מִבַּת חוֹרִין. וְעִבְרִי לְמֵידָה מֵעִבְרִייָה. נִמְצָא לֶמֶד מִלֶּמֶד. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּאִית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּלֵית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְהָא מִילָּה וְחֻפְשָׁה מִלָּה חָפְשִׁי מֵחוּפְשָׁה. בְּכָל־אָתָר לֵית לֵיהּ לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד וְהָכָא אִית לֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. מְנָן תֵּיתִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁילּוּחַ שִׁילּוּחַ. מַה שִׁילּוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. וְלֹא דַמְיָא. תַּמָּן לְהַקְנוֹת לְעַצְמָהּ. בְּרַם הָכָא לְהִיקָּנוֹת לָאֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. מְכִירָה מְכִירָה. מַה מְכִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. אִי מַה לְהַלָּן בַּחֲזָקָה אַף כָּאן בַּחֲזָקָה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. הוּא עִבְרִי הוּא עִבְרִיָּה.

וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבָּֽגְרוּת. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. וְיֹאמַר בְּאַחַת מֵהֶם. אִילּוּ נֶאֱמַר בְּאַחַת מֵהֶן הָיִיתִי אוֹמֵר. אִם בְּסֵימָנִים הִיא יוֹצְאָה לֹא כָּל־שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַבֶּגֶר. אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר. הֵן הֵן יְמוֹת הַבֶּגֶר. וְהַדִּין נוֹתֵן. הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָב וְיוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. מַה מֵרְשׁוּת הָאָב אֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְסֵימָנִין. אַף מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן לֹא תֵצֵא אֶלָּא בְסֵימָנִין. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבֶּגֶר. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. אוֹ חֲלִיף. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. אֵין כָּסֶף. בְּכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּסֶף לָאָב אֵין כֶּסֶף לָאָדוֹן.

והרי קידושי אשה דכתיב (שמות כא, יא) ויצאה חנם אין כסף ותנן בש"א בדינר ובשוה דינר וב"ה אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה לימא רב אסי דאמר כב"ש