תלמוד על שמות 26:2

הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. מַה קְשִׁירָה הָֽיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ קוֹשְׁרִין אֶת הַמֵּיתָרִים. וְלֹא לְשָׁעָה הָֽיְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹנִין וְנוֹסְעִין עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהוּא לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁהִיא לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מִתּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. נִפְסַק. הָיָה קוֹשְׁרוֹ. חָזַר וְנִפְסַק. לַעֲשׂוֹתָן קְשָׁרִים קְשָׁרִים אֵי אֶיפְשַׁר. אֶלָּא חוֹזֵר וּמַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. הָהֵן חַייָטָא אומָנָא מְבַלֵּעַ תְּרֵין רָאשֶׁיהָ. וְהַייְדְא אָֽמְרָה דָא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. מֵאוֹרְגֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. מַה טַעַם. אוֹרֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ אַחַת. נִפְסַק הָיָה קוֹשְׁרוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָאָרִיג הֲוָה שָׁרִי לֵיהּ וּמְעִל לֵיהּ. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב חוּנָה. אֲפִילוּ עָרֶב שֶׂבָּהּ לֹא הָיָה בוֹ לֹא קֶשֶׁר וְלֹא תִייָמֶת.