תלמוד על שמות 26:31

הלכה: אִילּוּ אָמַר חוּט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. שָׁזוּר. לִשְׁלֹשָׁה. מָשְׁזָר. לְשִׁשָּׁה. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. תַּנֵּי. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם. אִילּוּ אָמַר חוט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. שָׁזוּר. לְאַרְבַּע. מָשְׁזָר. לִשְׁמוֹנָה. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא תַלְתִּין וּתְרֵיי. תַּנֵּי. אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אִילּוּ אָמַר חוט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. קְלִיעָה. לִשְׁלֹשָׁה. שָׁזוּר. לְשִׁשָּׁה. מָשְׁזָר. לִשְׁנֵים עָשָׂר. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְיָא.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. פְּרָצוֹף אֶחָד. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. שְׁנֵי פְּרָצוֹפּוֹת. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם אֲרִי מִיכָּן וַאֲרִי מִיכָּן. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. אֲרִי מִיכָּן וְחָלַק מִיכָּן. וְחוֹרָנָה אָמַר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. אֲרִי מִיכָּן וְחָלַק מִיכָּן. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. אֲרִי מִיכָּן וְנֶשֶׁר מִיכָּן.