תלמוד על שמות 27:18

הלכה: פיס׳. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כול׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מֵחֲצַר הַמִּשְׁכָּן לָֽמְדוּ. אוֹרֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרוֹחַב חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים. וְחַמְשִׁין זִימְנִין מִן מֵאָה הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִין. שׁוּבְעִין מִן שׁוּבְעִין הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִיץ פָּרָא מֵאָה. וְתַנִּינָן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים. וְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה שָׁנוּ. שׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין וְשׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין דְּעָֽבְדִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין שֶׁהֵן תִּשְׁעִים וְשָׁלשׁ אַמָּה וּשְׁלִישׁ. צֵא מֵהֶן אַרְבָּעָה תִשּׁוּעִין לְאַרְבַּע רוּחוֹת. נִשְׁתַּייֵר שָׁם תִּשְׁעָה עָשָׂר תְּלַתוֹתִין חָסֵר תִּשּׁוּעַ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יֵשׁ כָּאן דָּבָר קַל וְלֹא יָֽכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.

אמר ליה רבי יהודה (והלא כבר נאמר ואת החצר מאה אמה וקומה חמש אמות וגו') אפשר כהן עומד ע"ג המזבח ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ

אמה אל הכתף ומה ת"ל (שמות לח, טו) ה' אמות משפת מזבח ולמעלה