תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על שמות 34:27

תלמוד ירושלמי מגילה

רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. נֶאֶמְרוּ דְבָרִים בְּפֶה וְנֶאֶמְרוּ דְבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין (אֵילּוּ) [אֵיזֶה מֵהֶן] חָבִיבִים. אֶלָּא מִן מָה דִכְתִיב כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ הָדָא אָֽמְרָה. אוֹתָן שֶׁבַּפֶּה חָבִיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. חַד אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָר אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. עֲלֵיהֶם וַֽעֲלֵיהֶ֗ם דְּבָרִים הַדְּבָרִים כָּל כְּֽכָל. מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וָאֲגָדָה. וַאֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד ווָתִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הָדָא הוּא דִכְתִיב יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶה֭ חָדָ֣שׁ ה֑וּא. וַחֲבֵירוֹ מֵשִׁיבוֹ. כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ מִלְּפָנֵינוּ׃
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מסכת דרך ארץ זוטא

ז׳ אבות כרותי ברית. אלו הן אברהם. ויצחק. ויעקב. משה. ואהרן. ופינחס. ודוד. באברהם כתיב (בראשית ט״ו:י״ח) ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית לאמר. ביצחק כתיב (שם יז) ואת בריתי אקים את יצחק. ביעקב כתיב (ויקרא כ״ו:מ״ב) וזכרתי את בריתי יעקב. במשה כתיב (שמות ל״ד:כ״ז) כי ע״פ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת (בני) ישראל. באהרן כתיב (במדבר י״ח:י״ט) ברית מלח עולם הוא לפני ה׳. בפינחס כתיב (שם כה) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. בדוד כתיב (תהלים פט) כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מסכת סופרים

אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמנה. אבל בשיטין נותנין טעם במסעות ארבעים ושנים וברבבות של ישראל ששים ובזקנים של ישראל שבעים ושנים ובתוכחות של משנה תורה תשעים ושמנה הכל לפי הכתב. במסעות שנאמר (במדבר ל״ג:ב׳) ויכתב משה את מוצאיהם. ברבבות ישראל שנאמר (שמות לד) כתב לך [וגו׳] ואת ישראל מה ישראל בששים ריבוא אף שיטה של תורה בששים (ריבוא). בזקנים שבעים ושנים שנא׳ (במדבר י״א:ט״ז) אספה לי שבעים איש וגו׳. וישאירו שני אנשים במחנה [וגו'] והמה בכתובים שבעים ושנים. ובתוכחות תשעים ושמנה שנאמר (דברים כ״ח:נ״ח) אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת [וגו׳] ובקלפים לא נתנו שיעור אלא כל שרוצה מוסיף ובלבד שלא יפחות משלשה דפין :
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מסכת כלה רבתי

זמין למנויי פרימיום בלבד

תלמוד ירושלמי פאה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תמורה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא