גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
Aku pun akan bersyukur kepada-Mu dengan gambus atas kesetiaan-Mu, ya Allahku; aku akan bermazmur bagi-Mu dengan kecapi, ya Yang Mahakudus Israel.
שד"ל
קדוש ישראל. הכוונה אלהי ישראל, מי שישראל מקדישין אותו ועובדים אותו, ודוגמתו פחד יצחק (בראשית ל"א מ"ב). מי שיצחק מפחד ממנו, וכן בלשון חכמים: קשה יראתם (מכילתא שמות י"ד ב'). האליל שהיו המצרים עובדים ויראים. ולפיכך מצאנו מלככם כפל לשון של קדושכם (ישעיהו מ"ג ט"ו). וכאן ישעיה מגדיל ציור חטאתם, באמרו כי מי שהיה משפטם להקדישו ולרוממו הם בהפך נאצוהו ומאסו בו. מליצת קדוש ישראל מצויה מאד בישעיה, ומעט בכל שאר ספרי הקודש, והיא שלשים פעמים בדברי ישעיה (עם והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה, י' י"ז, גואל ישראל קדושו, מ"ט ז', אני ה' קדושכם, מ"ג ט"ו, ועם ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל דמלכים ב י"ט כ"ב). ורק שתי פעמים בירמיה (נ' כ"ט ונ"א ה'), ושלש בספר תהלים (ע"א כ"ב, ע"ח מ"א, פ"ט י"ט), וזולת המקומות האלה אין עוד המליצה הזאת בכל המקרא (זולתי בחבקוק א' י"ב הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי, ושם לא נזכר ישראל, ואולי קדושי חוזר אל הנביא, לא לכל האומה). וכאלו ראה ישעיה שהיו המכחישים עתידים לשלול ממנו חצי נבואותיו, חתם חותמו בכלן, וכתב מליצת קדוש ישראל בחלק השני כמו בחלק הראשון, ויותר גם כן, כי הנה היא י"ב פעמים בראשון וי"ז בשני.
משנת ארץ ישראל
בתרגומים הכינור והעוגב מתורגמים בתור כנורא ואבוב (בראשית ד כא), אבל ביוונית שם: ψαλτήριος καί κιθάρας (פסלטריוס וקיטרס). מצינו גם צורות משובשות אחרות (התרגום לשמואל א י ה), או פשוט כנבלה וכנורא (כנרא – תהילים עא כב; צב ד ועוד), ובבראשית רבה כינור ועוגב מתורגמים בתור "ערדבלין וברבולין" (כג ג, עמ' 223)96הגרסה משובשת, וראו חילופי הנוסח הרבים במהדורת אלבק (כרבלין, כרדבלין ועוד). . ערדבלין (או אדריכולין) הם התרגום לעוגב, וביוונית υδραύλις (הדראוליס או אדרבלוס). ההדראול הוא התרגום היווני לעוגב (ירו', נה ע"ג). המרכיב הראשון במילה, "היד", משמעו מים, כלומר חליל הפועל בעזרת מים (איור 36). כרבולין, שוב מילה יוונית, χοραυλής (סוראולס), ומשמעה המלווה בחליל של המקהלה. כנראה שתי המילים היווניות מסבירות מהו עוגב (חליל וחליל מים), ואין כאן תרגום רֵאלי לנבל97שני כלים אלו מופיעים כצמד גם בבראשית רבה (יט יד, עמ' 525), וכנראה נחשבו לצמד קבוע. .
מנחת שי
עורה הנבל. כתוב במכלול דף קל"ז וכבר באו מהם מלרע עורה הנבל וכנור שובה ה' וגו' עכ"ל וכן בס"ס הוא בשני טעמים טעם הראשון הוא ימנית בראש תיבה כמנהג שאינו עושה מלעיל בתהלים והטעם השני עורה שהוא מלרע. ומלת הנבל בספרי ספרד בצירי אבל בכל נבל תהלים ע"א בסגול והמסורת עליו לית סגול ואחד עם וא"ו והיה כנור ונבל ישעיה ה':