וּנְתַתִּ֞יךְ לִצְחִ֣יחַ סֶ֗לַע מִשְׁטַ֤ח חֲרָמִים֙ תִּֽהְיֶ֔ה לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה ע֑וֹד כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (ס)
Aku akan menjadikan engkau batu yang gundul dan kering; engkau akan menjadi tempat menjemur pukat, dan engkau tidak akan dibangun lagi, sebab Aku, Yang Mahakekal, telah berfirman, demikianlah firman Tuhan Yang Mahakekal.
רמב"ם
נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור כו': אולי יעלה על הדעת כי אסור ליתן תבשיל לתוך הבור גזירה שמא ירד הכלי לתחתית הבור ואתי לאשויי גומות וג"כ יעלה על הדעת שלא יתן צונן לתוך החמין [צ"ל החמה פי' שמש והכי מוכח בסוגיא דשבת (ל"ט ע"א)] גזירה שמא יטמין ברמץ ולכך הודיענו בכאן כי מותר לעשותן ואת הדומה להם ואם הוא מבואר והוא אמרם ואת המים היפים ברעים. נשרו כליו נשרו מגזירת משרה ושורין. שוטחן אומר שמותר לשטוח בגדיו השרויים בחמה ושוטחן מלה עברית שוטח לגוים (איוב י״ב:כ״ג) משטח חרמים (יחזקאל כ״ו:י״ד) אבל לא כנגד העם כדי שלא יחשדוהו שרחצן בשבת וזה הסתם דחוי ואין היתר לשוטחן כי העיקר אצלנו כ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור:
מלבי"ם
[פג] לא תבנה עוד, לדעת ר"ע פי' לא תבנה כמו שהיתה אבל מותר לעשות גנות ופרדסים שע"ז מורה מלת עוד, והספרי סותם כדעת ריה"ג שאפילו גנות ופרדסים אסור ופי' בגמ' דס"ל עוד לגמרי משמע ר"ל שע"ז שלא תבנה בבנין לבד א"צ מלת עוד שלשון בנה בדיוק הוא רק בנין, ודי שיאמר והיתה תל עולם לא תבנה, וע"כ שמלת עוד מציין כמלת לעולם ועד שלא תבנה לנצח ע"י שישאר שם חורבה לגמרי עד שלא יבא לידי כך לבנות שם שום בנין, וכמ"ש גבי צור (יחזקאל כ"ו י"ד) ונתתיך לצחיח סלע וגו' לא תבנה עוד: