אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו׃
Come viene cercata Esaù! Come vengono cercati i suoi luoghi nascosti!
ישמח משה
או יאמר ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו (בראשית כה כח). ר"ל כי מה שהיה צד הבריות הוא רק בפיו, על דרך שפירש זקני מהרש"א בפרק קמא דמגילה ובריש ב"ק כי בכל האומות אכלה בשיניה ומדקה ששם כח הטומאה, ושארית ישראל רק ברגלים רפסה (דניאל ז ז). וז"ש (תהלים קכד ו) ברוך ה' שלא נתנני טרף לשיניהם, עיין שם (מובא לעיל ד"ה וידו אות ג'), דהוא חזיר היער שהסימן טומאה הוא מכוסה, וסימני טהרה הוא מגולה שפושט טלפיו. והיינו ויאהב יצחק וגו' כי ציד הוא רק בפיו ולא היה ניכר, והבן. והיינו דכתיב (עובדיה א' ו') איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו, ומתרגמינן אתגלי מטמרוהי, והיינו דכתיב (זכריה ט' ז') והסירותי דמיו מפיו ושיקוצו מבין שיניו, והבן. וגם כן יש לפרש ושיקוציו מבין שיניו, על דרך שפירשו ארס נחש בין שיניו הוא עומד (ב"ק כ"ג ע"ב), כי הוא שטן והוא נחש, והנה נחש הוא שי"ן נון, ובאמצע חית. וכמו כן שטן הוא שי"ן נו"ן, ובאמצע טי"ת. והוא בצירוף חט. וידוע אמרם (ברכות ל"ג ע"א) לא ארס ממית אלא חטא ממית, וכאשר רוח הטומאה יעבור, אז והסירותי שיקוצו מבין שיניו, והבן.
בית יעקב על התורה
חזון עובדיה וגו' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו' (עובדיה א׳:כ״א). הענין בזה, כי אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, ויעקב הוא בבחינת אש שבכחו להתגבר ולבטל את כל מי שיאמר שיש לו הון, כי אש לא אמרה הון (משלי ל׳:ט״ז) ומבטלת את כל הון ורכוש שבעולם, אכן כח האש אינו שולט למרחוק, והוא שאין כבודו של יעקב אבינו ע"ה לכנוס למקומות פחותים ובזוים לברר ולבטל כל הון. לזה נמצא יוסף הצדיק שהולך אף בהגלות ומלקט את כל הכחות, והוא מכונה ללהבה השולט למרחוקקפזעיין לעיל פרשה זו אות י.. ועיקר המכניע את אדום הוא עובדיה, שהיה גר אדומי וגדל עמם במדינה ומכיר עומק לבם, כי איש אחר אינו מכיר כ"כ החסרונות שלהם, אכן עובדיה שמכיר צפון לבם נבא עליהםקפחכמבואר בזוהר הקדוש פרשת וישלח (קעא.) וזל"ק: וכל אינון נביאין, לא יכילו לקיימא, על מה דזמין קוב"ה למעבד ליה לעשו, בר עובדיה נביאה, דהוה גיורא, דאתי מסטרא דעשו, דא קאים בקיומיה עליה דעשו, ולא אתחלש חיליה., ואמר (עובדיה א׳:ו׳) איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו, שהכיר נסתרותיהם וצפונות מעמקי הלב שלהם שאין בהם אף נקודה ומחשבה לטוב. ולזה נתלבש יעקב ביוסף ויוסף בעובדיה, ומזה יתבטל לגמרי. וסיים עובדיה בנבואתו עליהם שיעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. ומזה הפסוק מביאין ראיה במדרש רבה (וישלח עח) שלעתיד לבא ילך יעקב אצל עשו, לקיים הבטחתו שהבטיחהו בהראותו עמו פנים שילך לשעיר והמשפט יהיה בהר ציון. אכן הענין בזה, שכמו שהישראל מברר את עצמו בקדושה ומגביה את עצמו להשי"ת לחולקיה ועדביה דקב"ה, שזה נקרא ציון, שהוא הנקודה האמיתית שנמצא בלב ישראל, ולעומת זה השי"ת משבר ומבטל האומה והקליפה המתנגדת לזו הנקודה שבקדושה. ואז יהיה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא וגו', ואז יהיה, המלוכה והממשלה לחי עולמים, שניהם גם יחד מה שאין בנמצא כלל בהבנת עוה"ז. כי מלוכה הוא שממליכים בדעת ובבחירה ברצון הטוב, מפני שמכירים ששכלו וחכמתו של המלך גברה מחכמתם, לכן ממליכים אותו עליהם. וממשלה הוא שמכריח בכח מפני שכחו גדול מכחם, ומושל עליהם בהתגברותו עליהם להכניעם תחת ידו, ובתפיסת האדם הם שני הפכיים. ואצל השם יתברך הם יחד (תפלת שבת) המלוכה והממשלה לחי עולמיםקפטלעיל פרשת ויצא אות כד, פרשת וישלח אות כד.: