Chasidut su Salmi 133:2

וְזֶהוּ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, כִּי "דָּבָר" הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: דִּ'שַּׁנְתָּ בַּ'שֶּׁמֶן רֹ'אשִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחִין, (שֶׁהֵם בְּחִינַת (שמות ל׳:כ״ה): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (תהילים קל״ג:ב׳): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, כַּיָּדוּעַ).

ועל פי זה יש לפרש המדרש הנעלם (שהביא בספר נתיב הישר פרשה זו) וזה תארו, אלמלא לא העיר ה' את רוח הכהנים שידליקו שמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה, עד כאן. ולפי מ"ש יובן כי לא כל אדם זוכה לזה להיות שמן הטוב יותר על הראש, אך שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך (דברים לג יח) ובצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז' י"ב). ונ"ל לפרש הפסוק הנ"ל בצל החכמה וגו', דהיינו בצל הידוע בצל שדי ישכון החכמה, בצל דהיינו בצל החכמה ישכון הכסף והבן, וזה הענין יותר ויותר בכהנים כי משרתי ה' המה ועל פיהם יורו, כאמור (דברים לג י) יורו משפטיך ליעקב, (דברים כו ג) ובאת אל הכהן, וכל המחזיקים בתרומות ומעשרות ומתנות כהונה. וזה הטעם הפשוט שיש בזה, כי יהיה לכהני ה' במה להתפרנס ויהיה פנוים לעבודת המלך בשלמות, ונמצא על ידי הכהנים זוכים כל ההמון ישראל, ולכך נאמר (תהלים קלג ב-ג) כשמן הטוב יורד וגו' זקן אהרן וגו'. ועל ידי זה מבואר מדרש הנעלם הנ"ל, והבן. והנה כבר אמרו רז"ל (ברכות ל"ד (ע"א) [ע"ב]) כל הנביאים כולם לא התנבאו אלא למחזיקים וכו', אבל לתלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה אלקים זולתך (ישעיה סד ג), והבן זה כי המחזיקים הם נהנים מזוהר של הצדיקים, ועיין בשבילי אמונה שם למה שזכו הסגולה מישראל בחיים, כי הוא על ידי מחיצה בעודם בחומר שהוא מסך המבדיל והבן, ואם כן ראו הנביאים זאת, אבל התלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה, דהיינו ששום נביא לא ראה, כי הוא אלקים זולתך היינו זוהר אלקים לבד ולא יראני האדם וחי כתיב (שמות לג כ), והיינו (תהלים קלג ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון, היינו כמו שדרשו (ברכות ח' ע"א) אוהב ה' שערי ציון, (תהלים פז ב) והרים הם הגדולים כמו שנדרש במדרש אשא עיני אל ההרים (תהלים קכא א), והבן זה. ואף תלמידי חכמים אם יש בידם להחזיק, צריכים להחזיק גם כן, כי לולי זאת הוי תורה בלי מעשים כיון שיש סיפק בידם, ועיין שם בשבילי אמונה בשם ספר חנוך בכח בעלי תורה בלי מעשים, ומכל שכן רוב המון ישראל צריכים בהכרח להחזיק בעץ החיים. והנה כבר אמרתי הטעם על מתנות לאביונים בפורים, וכעת אומר דבר חדש בעז"ה על פי דרוש הנ"ל, ומקודם אקדים מה שפירשתי (בביאור המגילה הובא לעיל פרשת ויחי ד"ה ויכל יעקב), על כיון שנפל על אדר שמת בו משה שמח, והוא לא ידע דבז' באדר נולד משה ובז' באדר מת משה (מגילה י"ג ע"ב), עיין שם באורך. והיוצא מזה, דמחמת שנולד משה בזה החדש שהוא מקור הנשמות, על כן היתה תשועה לישראל בזה החדש שהוטבע בהזמן, והבן. ועל כן צריכים אנחנו בזה להמשיך להמקור הן בתורה, כמו שדרשו (מגילה ט"ז ע"ב) ליהודים היתה אורה (אסתר ח טז) זו תורה, ובצל החכמה וגו', והלואי שיספיק והבן, ועל כן קבלו אז התורה מחדש, וכמו שפירשתי (אסתר ח') ליהודים היתה אורה זו תורה כמו שדרשו רז"ל, אף דמקמי הכי הוי, לזה אמר ששון ושמחה מצורף לו, ולא כמו מקודם שהיה רק באונס מפחד כפיית ההר (עיין שבת פ"ח ע"א), והבן. על כן אחי אל נא תרעו, כי העיקר להדמות להמקור בכל מה דאפשר, וח"ו נהפוך להתערב בשמחה עם נשים ובתולות בשחוק וקלות ראש וללבוש מלבוש נכרים.

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן הַשֶּה לַכֹּהֵן דַּיְקָא, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת דִּיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת פָּנִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, בְּחִינַת יְבָרֶכְךָ ה', בְּמָמוֹן, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הֶאָרַת פְּנֵי ה' בְּחִינַת יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת הָרַב דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם לְעוֹרְרָם לַה' יִתְבָּרַךְ וְהוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג), יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב), כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן יָכוֹל לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵלִי הַכֹּהֵן, וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַיִּרְאָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים לְיִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יֵרָאֶה. כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת זְרִיקַת דָּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה. וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּהַכֹּהֵן, וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן לְהַמְשִׁיךְ יִרְאָה לְיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זְרִיקַת דָּמִים שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים הוּא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא בֵּית חַיֵּינוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמִים שֶׁל אָדָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה. 'בְּיִרְאָה' דַּיְקָא, כִּי שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. בְּחִינַת וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. 'וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת' דַּיְקָא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן זָכָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, גַּדְּלוּהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו, כִּי זָכָה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַדְרַת פָּנִים עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת הַזֶּה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. זֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַמֹּחִין הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, כַּמּוּבָא שֶׁשֶּׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין הִתְבּוֹנְנוּת, הַיְנוּ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת טַעַם לִדְבָרֶיהָ שֶׁהִזְהִירָה לְהַגְדִּיל וּלְהַעֲשִׁיר אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלוּהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו. וְהַטַּעַם, אֲשֶׁר יוּצַּק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי הוּא נִמְשַׁח עַל רֹאשׁוֹ בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁהִוא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל וְהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד וּלְהָאִיר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הַנַּ"ל בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ט), וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסַר. עַל-כֵּן הוּא זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלג) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי תִּקּוּנֵי עַתִּיק עַל-יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיּוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, כִּי זֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁפַע וּבְרָכָה גְּדוֹלָה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁזֹּאת הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ כְּטַל חֶרְמוֹן, הַיְנוּ הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע שֶׁמְּכֻנֶּה בְּשֵׁם טַל שֶׁל בְּרָכָה, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְשֶׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת צִוָּה ה' שָׁם דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שֶׁפַע עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל: