Chasidut su Salmi 37:35

היוצא מזה, כי החוטאים ממשיכים השכינה ונשמותיהם לתוך הקליפות, ויש עבירות המיוחסים לאבר אחד מהגוף או לגיד אחד ואז אינו ממשיך להקליפה ההוא רק נפש אותו האבר. ויש עבירות שהן בהכרת או במיתה, שעבירות אלו חיי כל האברים תלוי בהן, ובחטאו בהם ממשיך כללות נפשו אל תוך הקליפה ההוא המתיחס לאותה העבירה, כי כל עבירה ועבירה היא קליפה בפני עצמו, וכאשר האדם שב בתשובה שלימה, אז ממשיך משם נשמתו והשכינה ובאם לאו הוא נשאר שם ח"ו. וזה ענין המבואר בזוהר הקדוש שהרשע נשמתו מסתלקת מאתו בעודו בחיים ואזלת לגיהנם, וכאשר פירשתי עפ"ז הפסוק (תהילים לז, לה) ראיתי רשע עריץ שהוא תקיף ועריץ, גם ויעבור, ר"ל שהולך אנה ואנה ככל בני אדם ואף על פי כן והנה איננו, שלפי האמת איננו כלל בעולם, ואפילו אבקשהו ולא נמצא כי נשמתו הלכה לגינהם, והכוונה כנ"ל כי הקליפה והגיהנם אחד והבן.

ואמנם הנה יעקב אבינו הכל בחכמה עשה והוא על דרך שאמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ג, א') בפסוק (בראשית ל"ו, ל"א) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך וגו' וזה לשונם: זה שאמר הכתוב (משלי כ', כ') נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. נחלה מבוהלת בראשונה, ואלה המלכים אשר מלכו וגו'. ואחריתה לא תבורך, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו'. כי הן עיקר מפלת אדם או גוי ואומה הוא כאשר יגבה לבו בקרבו לומר אני ואפסי עוד ומי יעשה לי דבר והוא בחינת הקליפה הארורה שאומרת אני ואפסי וגו' זה הוא מפלתן כי בזה יוצא מאתם כל בחינת חיות הקדושה שבקרבם כי בגבה רוח כביכול הקב"ה אומר אין אני והוא יכולין לדור כמאמר חז"ל (סוטה ה'.) וכיון שיוצאין מתוכם ניצוצי הקדושה שזה חיותם מיד הם נאבדים מכל וכל. ועל כן אמר הכתוב (תהלים ל"ז, ל"ה-ל"ו) ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו וגו', כי זה הוא תכלית מפלתו כשהוא מתגדל ויוגבה לבו בקרבו בזה אז בורחין מאתו כל בחינת חיות הקדושה ונאבד הוא וכל אשר לו.

יש ב' סוגי רשעי ישראל א' בהסתר וא' בפרהסיא. וההפרש ביניהם דפ' הבעש"ט ע"פ (תהלים לז, לה-לו) ראיתי רשע עריץ כו' ויעבור והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא. והק' ולמה יבקשהו לרשע שכבר איננו. וביאר כי אחריו יקום רשע יותר גרוע ממנו לכך יבקשהו לראשון: