Chasidut su Salmi 57:3

ואפשר לפרש עוד אומרו והי"ו (בראשית א יד), דהנה להבדיל בין היום כו' זה נעשה מאליו על ידי המאורות, ואין מבוא לשנות זולת בגזירת היוצר כל אשר ישדד מערכת השמים לשעה בעבור עמו ישראל כענין יהושע שמש בגבעון (יהושע י יב), ואף על פי כן ההבדלה נעשית מאליה, מה שאין כן לאת"ת הוא הויה החדשה בכל פעם על ידי מעשה התחתונים, כי הגם שהליקוים הם בחשבון, עם כל זה שבאם היו מטיבים מעשיהם, כבר היה העולם מתוקן והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים (ישעיה ל כו), ואז כבר לא היו פועלים הליקויים, ואם כן אלו הליקויים הגם שהם מטבע מבראשית, עם כל זה הם תלוים ועומדים בבחירת התחתונים, וצדקו מאוד דברי חז"ל. וז"ש בזה "והיו "לאתת, כי האת"ת אינם נגזרים בדוקא שמוכרחים להיות כמו שמוכרחת ההבדלה, וכן למועדי"ם יוצדק בהן והי"ו, כי הם בהויה חדשה בכל דור ודור, לפי דברי הבית דין שלמטה ובבחירתם ואתם אפילו שוגגים, וכענין שדרשו (ירושלמי כתובות פ"א ה"ב) על פסוק (תהלים נז ג) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי, שהש"י גומר דברי הבית דין שלמטה, בת ג' שנים ויום א' אין בתוליה חוזרין, נמלכו בית דין לעבר השנה בתוליה חוזרין, אם כן בכל פעם עסק המועדים ושנים הם הויה חדשה, והבן:

עוד ביאור על המדרש הנ"ל, על פי אמרם (כתובות דף ע"א ע"ב) כי לעתיד תהיה ככלה בבית חמיה, ועל פי הגמרא בפרק הוציאו לו (יומא דף נ"ד.) על הפסוק (במדבר ד ה) ולא יבואו לראות כבלע וגו', אמר רב נחמן משל לכלה כל זמן שהיא בבית אביה צנועה מבעלה, כיון שבאת לבית חמיה אינה צנועה מבעלה. ועל פי שמפרשין הפסוק (תהלים קלו ד) לעושה נפלאות גדולות לבדו, אף שאין בעל הנס מכיר בניסו (נדה ל"א ע"א), הכלל בזה כי מתנהג הכל בניסים נפלאים רק מכוסה בטבע, וידוע דהנס הוא קרבת אלהים, כמו שפירש בעקדה (מאמר ראשון פרק כ"א) הפסוק (דברים ד ד) ואתם הדבקים וגו'. והנה כעת קרבת אלקים מכוסה ולעתיד יתגלה במהרה בימינו, ולכך עולם הזה דומיה דאירוסין שהקרבות מכוסה, ולעתיד דומיא דנשואין, והבן. והנה כעת יש גם כן התגלות, על פי שמפרשין רז"ל (שמו"ר ט"ו ב') בפסוק (תהלים נז ג) אקרא לאלקים עליון וגו', ועל פי מה דקיימא לן (עיין ש"ך יו"ד סי' קפ"ט ס"ק י"ג) שיפורא גרם, וזה נתבאר בחכמת הטבע ויוכל להתברר לעין כל, ועל פי מה שישבתי קושית הבית שמואל על מהר"י מינץ (באה"ע סי' ד' ס"ק י"ט), דפריך הגמרא (ר"ה י"א ע"א) בשורת שרה אימת היה, אלא דקאי בחג וקאמר למועד (בראשית יז כא), בשיתא ירחי מי קא ילדה. מאי פריך, הא הוי זיי"ן חדשים למאן דאמר שיפורא גרם, עד כאן. דלא קשה מידי, דזהו לאחר מתן תורה דהטבע משועבדת לישראל, אבל לא קודם לכן, אם כן אז לא הוי שיפורא גרם והבן, והרי להדיא מבואר במדרש הנ"ל שלא נמסרה הלבנה לישראל רק באמירת החדש הזה לכם, אבל לא קודם לכן, עיין עליו. וגם פירשתי הפסוק אקרא לאלקים עליון וגו' באופן נאה, ויש לצרף לזה דברי השבט מישראל בפסוק (תהלים עג כח) ואני קרבת אלקים לי טוב, והיינו בעולם הזה נמסר רק הלבנה ולעתיד יומסר הכל, והמשכילים יזהירו וגו', ר"ל שהזוהר הוא הכח הניתן בהם להיות מושלים בקרב תבל, ושם משטרם בארץ כי הזוהר הוא המתפשט, כי מנהיג יקרא בשם אור כמו תורה אור (משלי ו כג) והבן, ואז הכח הלז יהיה ניתן למשכילים ומצדיקי הרבים, שהם ימשלו בפומבי, והבן.

יקמך י"י לו לעם קדוש (דברים כח ט). תיבת לו מיותר. אבל לדעתי הוא מה שנקרא עליו שם קדש מקדש, כלי שרת שהם קדש מקדשין, אבל אין מקדשין אלא את הראוי להן (זבחים פ"ו ע"א), מה שאין כן אם נתן בכלי שרת דבר שאינו ראוי להן, דהיינו פירות וכיוצא בהן אינן מקדשין. כן הוא הענין ישראל הם קודש כלי שרת, והנה כל הניצוצי קדושה אשר הם אפילו באומות העולם, בהגיע איזה ניצוץ לישראל נתקדשו, דוק ותשכח כמה גירי צדק מהאומות, מה שאין כן אותם שאינם ראויים להם היינו כתות הערב רב, הגם שהם נתונים בתוך כלי שרת אינם מקודשים, כי אין כלי שרת מקדשין אלא את הראוי להם. וזה יקימך י"י ל"ו (דייקא) בדבר השייך לו לקדושתו, יקומם אות"ך י"י לו לעם קדוש לקדש את הראוי דייקא. וירצה עוד יקימך י"י לו לעם קדוש, אפילו ל"ו היינו הנהגת הזמן שהוא המסודר מאתו ית', יום זה חג הפסח יום זה ראש השנה, הנה ישראל מקדשים לזמנים ואפילו לפי הסדר הניתן ברקיע מהראוי שיהיה ביום זה ראש השנה, ואפילו הציעו הספסלים והבימה ברקיע ליום הכסא לשפוט תבל בצדק, ונמלכו בית דין שלמטה לעבר את החודש, נסתלקה הבימה. וכן דרשו בירושלמי (כתובות פ"א ה"ב) אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי (תהלים נז ג), בת ג' שנים אין בתוליה חוזרין, נמלכו בית דין לעבר את השנה שוב בתוליה חוזרין, וכן כל הנהגות העולם קור וחום קיץ וחורף, שיפורא דלמטה גרים ישראל דקדשינהו לזמנים. הנה נחמד ונעים יקימך י"י ל"ו, להנהגת הזמן המסודר מאתו, יתקדש על ידי קדושת ישראל דייקא לפי רצונם המה יאמרו מקודש ויתקדש. והנה מלאכי מעלה שואלים להקב"ה אימתי ראש השנה, והוא משיב להם אני ואתם נשאל לבית דין שלמטה אימתי יקדשו (דב"ר פ"ב י"ד), והוא יקימך י"י ל"ו (לצורכו כביכול) לעם קדוש, והבן: