Chasidut su Salmi 85:8

והנה כתיב (תהלים פה, ח) הראני ה' חסדך, כי ידוע כי בענין ההשפעה יש שני בחינות חלוקים באיכות השפע. א', לפי יד והכנת המקבל. הב', כשנתקבל השפע הטוב לפעמים אינו יורד השפע הטוב מגולה אך הטוב מסתתר בתוך הרע. וזה שאמר הכתוב הראנו ה' חסדך, הטוב, ולא תהיה מסתתר ומונח בקופסא בתוך הרע, כי אם כשיבא השפע יתגלה לו והפעולה בזה שאני חפץ שיתגלה לי השפע מיד כדי שלא יניקו החיצונים מאתנו השפע. וזהו גם השם יתברך רוצה, כי מאתו לא תצא הרעה, אך הטוב. וזה שאנו מבקשים זכרנו לחיים, שהוא בחינת קול שפע פשוטה שהוא לטוב כי הוא מלך חפץ בחיים, ובודאי הוא רוצה גם כן כי מאתו לא תצא הרעה, רק הטוב. וכתבינו, רוצה לומר בחינת הדיבור שהוא כתיבה תהיה גם כן מיד לחיים, שיתגלה הטוב במהרה בבואו בבחינת הדיבור שהוא כתיבה. ומפני מה אני נכנס ומבקש בדבר הזה ואיני מובטח בדבר הזה שבודאי מאתך לא תצא הרעה, לזה אמר למענך אלהים חיים, כלומר אני בודאי מובטח שמאתך לא תצא הרעה, רק שאני מתיירא שלא יהיה אלהים, היינו החיצונות שמכונים בשם אלהים גם כן חיים מזה השפע לכן אני מבקש שתתגלה השפע מיד לטוב שלא יהיה להם חלק בשפע ההוא וכעובדא דלתתא כן עובדא דלעילא:

ואברהם זקן בא בימים וי"י ברך וכו' (בראשית כד א). כל הפסוק איני יודע מה מלמדינו, ודרשות רז"ל ידועים. אבל עוד יש לאלקי מילין כי התורה נצחיות הוא ללמדינו דעת בכל מקום ובכל זמן, ובלא זה קשה למה ליה למימר וי"י ברך את אברהם, היה לו לומר וי"י ברכו כיון דעלי' קאי. והנראה לפרש דהנה ידוע כי מאתו לא יצאו הרעות רק הכל טובה, רק דישנם חסדים מגולים וחסדים מכוסים, והנה החסדים המכוסים נראים לנו בעולם הזה יסורים ח"ו, אבל המסתכל בחכמה בתכליתן, יבין כי הם חסדים ואדרבה הם יותר במעלה כנודע, ולהיות שכח שכלינו קצר מהשיג, לזה אנו מבקשים (תהלים פה ח) הראנו י"י חסדיך היינו חסדים מגולים, כי אין בנו כח לסבול המכוסים. והעצה היעוצה בראות האדם יסורים על שונאי ישראל, אזי יתעורר בחכמה ויבא למדת אין, והחכמה מאי"ן תמצא (איוב כח יב), ויתבטלו הדינים ויתראו החסדים הגדולים בגילוי, (והמשכיל על דבר יבין כח החסדים המכוסים, שבחינת חכמה מכוסה כנודע להטועמים מעץ חיים), כי באי"ן אין ניכרין הקצוות לימין ולשמאל, ואם כן הכל טוב וחסד. וז"ש ואברהם זק"ן (היינו בחינת חכמה נקרא "אברהם "זקן, כי החסד נקרא אברהם סתם, מה שאין כן חסד עליון נקרא אברהם זק"ן זה שקנה חכמה), בא בימי"ם (היינו בקצוות, אז) וי"י ברך את אברהם בכל בכל עניינים, כי אפילו המכוסות נתגלו לעיני החכמה שהם חסדים גדולים ויתבטלו הדינים, והמשכיל על דבר ימצא טוב טעם ודעת כי אי אפשר לפרש הכל בכתב. וירמוז עוד בסוד הגלגול, דהנה הנשמה צריכה להתגלגל כמה פעמים עד אשר תקיים כל פרטי התורה והמצות וכל חלקי פרד"ס התורה, והנה הוא כמעט מן הנמנע ובפרט בדורותינו, והעצה היעוצה לזה כאשר האדם כולל את עצמו באהבה עם כלל ישראל, אז נחשב לו גם המצות שמקיימין חבריו כאילו הוא קיימם. ועוד עצה היעוצה שילמוד בתורה כל פרטי המצות, ויקבל על עצמו לקיימם בעת בואם לידו, אז מחשבתו הטובה השי"ת יצרפנה למעשה, (הגם שהמעשה הוא מהנמנע כגון עבודת הקרבנות וכיוצא, ולא יצטרך להתגלגל ורק לבא בסוד העיבור לפי שעה להאדם המקיים המצוה בזמנה כנודע), וזולת העצות הללו אזי אין מבוא כמעט להנצל מגלגול עד כמה פעמים, והנה אברהם נקרא הנשמה הכלולה מרמ"ח אברים רוחניים, וכמו שאמרו במדרש הנעלם (זוהר ח"א קכ"ב ע"ב). וז"ש ואברהם זק"ן בא בימים, היינו הנשמה אשר כבר זקינה מכמה דורות, והוצרכה שוב לבא בימי"ם תחת הזמן, מה עושה השי"ת שיושלם גלגולה, אזי והש"ם בירך את אברהם בכל, היינו השי"ת בירכו ועזרו שיוכלל עם כללות ישראל, אזי יושלם תיקונו בתוך הכללות, או בכ"ל בהתמדת לימוד התורה שהיא כללות המצות, שהיא תלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), ויחשב לו למעשה כנ"ל:

לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וכו' ורב שלום עד בלי ירח. ענין ירח הוא חידש אור אין סוף ב"ה, ולעתיד יגלה הש"י כל החידושים ורזין דאורייתא שלא יהיה שום העלם, וזה פי' הפסוק (תהלים פ"ה,ח') הראנו ה' חסדך וכו', היינו שיגלה לנו הש"י את חסדיו לבל נצטרך עוד לישועה מחדש, רק שיהיה בנו כח לפעול ישועה ע"י גילוי אור חסדיו שלא יהיה שום העלם כמו שיהיה לעתיד. וזהו עד בלי ירח וזה שנאמר כאן כלו תפלות דוד בן ישי, היינו שאחר התפלה הזאת אין לנו להתפלל יותר כי הכל נכלל בה כל התפלות וכל הישועות.