Chasidut su Salmi 86:2

וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ מֵהַפְּסוּקִים, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, כְּגוֹן: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי (תהלים פו), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הֵשִׁיב לוֹ: גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ, כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה, אֲשֶׁר בִּבְחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת חָסִיד, וְכַיּוֹצֵא.

ובזה אתי שפיר הכל דחטא מרגלים הוא חטא כבד מאד שהכשילו לכל ישראל, וארז"ל עליהם אין להם חלק לעולם הבא, והיינו הגוף וכאמור, אבל הנשמה נתתקנת בגלגול, וכד חמי משה ענוותנותיה דיהושע הבין שעל חטא גדול כזה יכול לשלוט על הבחירה, לכן מצא מקום להתפלל עליו כי אין הבחירה שולט עליו בזה, משא"כ על האחרים לא התפלל כי הם ביד הבחירה ודו"ק. ובזה יובן מ"ש דוד המלך ע"ה (תהילים פו, ב) שמרה נפשי כי חסיד אני, ופירשו רז"ל (ברכות כ"ח:) שמרה נפשי שלא אכשל בדבר הלכה, ואמרינן בברכות (ד.) לא חסיד אני שכל מלכי כו' ולא עוד שכל מה שאני עושה אני נמלך כו', ר"ל דע"י מדת ענוה הללו שבו מצא מקום להתפלל שהשי"ת ישמור נפשו מלהכשיל הרבים בדבר הלכה שהוא חטא גדול ויהיה ח"ו חטא רבים תלוי בו שאפילו תשובה אין מספיקין לעשות על זה, ולפי רוב הענוה שהיה בו בדוד ביקש שיתבטל מאתו הבחירה בזה, ולזה אמר שמרה נפשי כי חסיד אני, וכך עלתה בו כמשארז"ל (סנהדרין צ"ג:) וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום ולא נכשל שום פעם בדבר הלכה.

שש שנים תזרע שדך, ר"ל להמשיך מן שש קצוות ז"א שנקרא שש שנים, להשפיע ולהזריע במלכות הנקרא שדך, שזה חקל תפוחין קדישין. ודרך כלל איך ישפיע ויזריע בשדה, נקרא הוא כך, אם עושה חסד יכוין להשפיע מן חסד במלכות - והוכן בחסד כסא (ישעיה טז, ה), וזה חסיד המתחסד עם קונו (זח"ב קיד:, ח"ג רכב:) וכמ"ש בזהר שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו, ב), יעו"ש, ומקשר מלכות בחסד. וכאשר נתלבש בגבורה נגד הרשעים, או נגד יצר הרע, מזריע ומשפיע מן גבורה במלכות. וכאשר לומד תורה הנקרא תפארת, מקשר ומשפיע מתפארת במלכות. וכאשר לומד תורה עם תלמידים למודי ה', או להיפך הולך ברגליו לדבר מצוה, שהם נו"ה למודי ה', גם האמונה הם מסמכי קשוט, משפיע מנצח והוד במלכות, בסוד תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם (ברכות סד.) המבואר בכתבי האריז"ל. וכאשר מתענג על ה' לדבר הלכה בשמחה, או שיעשה המצוה בתענוג ושמחה, וכמ"ש (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה וכו', ותענוג הוא ביסוד צדיק, משפיע מיסוד במלכות. ואתי שפיר מ"ש שש שנים תזרע שדך.