Chasidut su Salmi 89:37

ויהי בעת ההיא וגו'. עיין בדברי חז"ל (בראשית רבה פ"ה, ב' וברש"י) שדרשו סמיכות הפרשה לכאן כי לכאורה לא היה לו להפסיק בפרשת יוסף. ומה שנראה לי בזה הוא כי הנה נודע ומבואר בשל"ה הקדוש אשר הגם שעיקר המלוכה היא ליהודה מלכות בית דוד שנאמר בו (תהלים פ"ט, ל"ז) זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. מכל מקום התחלת תיקון המלוכה מוכרח להיות מבניה של רחל כמו שאול קודם לדוד ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד. (כידוע כוונתו למארי קבלה בסוד (שמות ט"ז, ה') והיה ביום הששי והכינו וגו' כי יסוד הוא המכין למלכות). ונראה שעל זה רמז הכתוב באמור הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל ל"ז, ט"ו-י"ז) קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו וגו' ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו וקרב אותם אחד אל אחד וגו' והיו לאחדים בידך. כי עץ רומז למלכות על דרך שאמר דניאל (דניאל ד', י"ז-י"ט) אילנא די חזית וגו' אנת הוא מלכא וגו'. ועל כן שני המלכים קרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידך כי שניהם אחד הם שזה מוכרח להכין להשני, ולבסוף עץ אחד הם שדוד עבדי נשיא להם לעולם. ועל כן בתחילת צמיחת מלוכת יוסף בעת בואו למצרים שהוא תחילת מלכותו שנאמר עליו מבית הסורים יצא למלוך. גילגל הקב"ה גם כן התחלת צמיחת קרן מלכות בית דוד והוא שירד יהודה מאת אחיו וגו' עד שנולד בן פרצי שמשם המלך פורץ גדר לעשות לו דרך בית המלכות. ולזה אמר הכתוב ויהי בעת ההוא בעת שיוסף יצא למלוך התחיל להשתלשל מלכות דוד ושלמה. ועל כן כתיב וירד יהודה כי כשם שצמיחת מלוכת יוסף התחיל להיות מהשפלה רבה בבחינת (תהלים קי"ז, ז'-ח') מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים כן מלכות בית דוד וירד יהודה תחילה שהורידוהו אחיו מגדולתו ומלכותו כמאמר חז"ל (תנחומא ויגש ט'), ומשם יצא למלוך. ולזה אמר וירד יהודה מאת אחיו כלומר שירידתו לא היה רק מאת אחיו לבד שהורידוהו מהיות מושל עליהם. או יאמר מאת אחיו כלומר שוה ליוסף שכשם שהשפלת יוסף היה מאת אחיו שמכרוהו כן ירידת יהודה מאת אחיו היה והכל משום קרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידך וכזה כן זה כדבר האמור.

וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, כִּי (ב"ב עה.) פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וְדָא נְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כִּסֵּא, בְּחִינַת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא;

ואולם בבחינה זו אינו אלא תחילת ההתגלות של האורות הללו אבל הוא משפיע כל האורות הללו אל בית המלכות רגל הרביעי שבמרכבה והיא המקבלת כל האורות וההשפעות מי"ב צירופים הללו ומנהגת עולמה על ידיה לחסד ולרחמים ולדין והיא אשר ממרחק תביא לחמה. כי י"ב צירופים הללו משפיעים אל סוד הו' וכל ו' נכלל מו' ועולה למספר ל"ו ועם י"ב צירופי הוי"ה עולים לחושבן מרחק אשר משם תביא לחמה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה שהיא המחלקת שפע ומזון וחיות וכל התנהגות לכל הברואים בסוד הכתוב (תהלים ק"ג, י"ט) ומלכותו בכל משלה. והיא הנקראת דינא דמלכותא שבידה כל כלי זיין של המלך לדון בארבע מיתות בית דין לסמאל ונוקביה ולכל אויבי ה' ולעוברי התורה ובה נשרש שורש מלכות בית דוד שנאמר בו (שמואל-א ט"ז, י"ב) אדמוני עם יפה עינים ואמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') שהוא דן על פי סנהדרין לענוש לעוברי רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה. ועל כן דוד בא מיהודה שהוא רביעי לבטן והוא רגל הרביעי שבמרכבה כנודע, ועל כן ראה והבין תורת אמת אשר עבור זה בכל התנהגות מלכות ישראל קדמה בחינת יוסף למלכות בית דוד שבא מיהודה. ותחילה מלך יוסף במצרים, ואחר כך קודם מלכות דוד, מלך שאול שבא מבנימין שגם הוא בבחינת צדיק בחינת יוסף כמו שאיתא בזוה"ק (חלק א', קנ"ג:) ואם ירצה ה' לעתיד בעת ביאת משיחנו, תחילה יתגלה משיח בן יוסף ואחר כך משיח בן דוד. והכל הוא עבור האמור כי תחילת התנהגות העולם והנהגת המלוכה שהוא המנהיג לכל עמו צריך להיות על ידי בחינת יוסף הצדיק הנכלל מי"ב צירופי הוי"ה ובו תחילת התגלות אורן. ואכן אין זה דבר המתקיים בידן, ואינו רק כשאולה לפי שעה כמאמר חז"ל (בראשית רבה צ"ח, ט"ו) במלכות שאול למה נקרא שמו שאול שהממלכה שאולה בידו אבל סופה להנתן למי שראוי אליה ביחוד הוא בחינת דוד שנאמר בו (תהלים פ"ט, ל"ז ול"ח) וכסאו כשמש נגדי כירח וגו', ואף אם יעזבו בניו תורתי וגו' ופקדתי בשבט פשעם וגו' וחסדי לא אפיר מעמו אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב וגו' (שם שם, ל"א-ל"ד). כי הוא עיקר שורש השתלשלות המלוכה מלכות דוד שבא מיהודה רגל רביעי שבמרכבה.