Chasidut su Salmi 92:8

ב או יאמר הכתוב אז ישיר וגו' עד כי גאה גאה. כי הנה נודע דברי רבותינו ז"ל (גיטין נ"ו:) כל המיצר לישראל נעשה ראש וכו', ולהבין זאת מאין זכו מצֵירי ישראל להעשות ראשים. נראה, כי ידוע אשר לא תדמה מפלת והשפלת איש נבזה וחדל אישים מנוגע ומעונה למפלת שר הגדול שבגדולים אשר כבר היה בגדולה למעלה למעלה, ולכן אומר הכתוב (איכה א', ט') ותרד פלאים כי הפלא ופלא היה בירידתן שהיה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, והוא מובן לכל. אשר על כן המיצר לישראל והקב"ה רוצה להפילו ואם יפילנו בקטנותו לא יכאב לבבו כל כך, ועל כן הקב"ה מגביהו ומנשאהו לכל לראש ואחר כך משפילו ומורידו לארץ, וזאת חרוץ משפטו בעד אשר הֵיצר לישראל. ועוד אפשר לומר, כי הקב"ה נקרא מתגאה על גאים, כי אין כבוד לגדולת אלהינו ברוך הוא וברוך שמו שיעמוד עצמו עם כל איש נבזה ושפל להשפילו, כי (תהלים צ"ג, א') ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז וגו', כלומר בזה ניכר המלוכה כשהוא לובש גאות והתאזר עוז להשפיל גאים עדי ארץ באלו המנושאים הגבוהים והמתגאים בעולם, ולא באיש הקטן השפל, וכמאמר חז"ל (מנחות נ"ג.) יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים, יבוא אדיר זה הקב"ה ויפרע לאדירים אלו ישראל מאדירים אלו המצרים, באדירים אלו המים, כי זה נאה לאדיר שיפרע מאדירים ולא מאיש השפל הנבזה ועל כן המיצר לישראל נעשה ראש ומגביהו הקב"ה, שיהיה כבודו של הקב"ה בזה כביכול ברוך הוא וברוך שמו להשפילו. אף שכל הגוים כאין נגדו כאפס ותהו נחשבו לו, מכל מקום מתנהג בעצמו בדרך אשר יובן לבני העולם השפל גם כן, ולזה אומר הכתוב (תהלים צ"ב, ח') בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, כלומר כי זה אשר פורחין הרשעים כמו עשב ומתגדלין ומתנשאין למעלה, זה הכל בשביל להשמדם עדי עד עבור שני הטעמים האמורים. או למען השפלתו מאיגרא רמא, או שאין הקב"ה מתגאה כי אם על הגאים. גם לזה אמר (שם ל"ז, ל"ה) ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו, הכל על דרך זה. ועל כן אדם הרואה הצלחת השר המיצר לישראל ואינו יודע טעמים האמורים שזה הוא מפלתו, הוא תמה בעצמו לאמר מה זאת עשה אלהים להגביה לזה.

ונבאר עוד משנה (פ"ב מ"ד) הוא הי' אומר עשה (רצונך כרצונו) [רצונו כרצונך] כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. ובמדרש שמואל כתב גירסת ירושלמית - (כרצונך) [ברצונך], והכונה שיעשה ברצון בשמחה ולא כמתקצף באף וחימה ועצבון, כדי שגם הוא יתברך יעשה כרצונך, שלפעמים יעשה הקדוש ברוך הוא רצונו של אדם באף וחימה בעצבון להענ[י]שו באחרונה, כמ"ש (תהלים צב, ח) להשמדם עדי עד, אבל כשיעשה ברצון אחריתו ישגא מאוד, ועיין בתוספות יום טוב זה.

ונמצא כאשר ה' חפץ דכאו החלי ורוצה לזכות את ישראל על ידי בחינת היסורים בכדי לזכותם וללבנם ולקרב את לבם לאביהם שבשמים, אז הרצון הזה מתלבש בתוך שר משרי האומות ומתחיל להצר לישראל, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה (שיר השירים א', ז') כעוטיה על עדרי חבריך וגו' שהקדושה כביכול מוכרח להתעטף ולהתלבש בשרי האומות בשביל להנהיג את ישראל כרצון בוראנו יתברך ועבור שהרצון הזה שהוא חלק הקדושה מתעלם ומתלבש בתוך השר הלזה בכדי שיצר לישראל הרי כביכול שהוא נעשה ראש אל הקדושה המתעלמת בתוכו. וראש הוא שר א' שנעשה שר על האל"ף פלא העליון שהוא הקדושה יחידו של עולם כביכול ברוך הוא ומזה נתעלה ונתגדל השר הלז לכן נעשה ראש. אבל באמת עליו אמר הכתוב (קהלת ח', ט') עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. כי כאשר ישראל יתקרבו על ידי רעתו לה' אלהיהם אז זה הניצוץ הקדוש המאיר ובא בתוך השר הזה שהוא הרצון אלהות שהיה רוצה לקרב את ישראל אליו נכנס בו הארה על הארה ומאיר באור מופלא עד שאין כח בשר הלזה לסבול אורו כי רב הוא ונופל השר משררותו וגדולתו ונשבר עד עדי אובד כמאמר הכתוב (תהלים צ"ב, ח') בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד. כי מה שהם הולכים ומתגדלים, הכל לרע להם להשמדם עדי עד. כי בהתנוצץ האור הזה בתוכם אשר פעל זה שכיוון לקרב את לב ישראל אליו, אינו יכול כח שר האומות לסובלו ונופלים ונשברים להשמדם עדי עד, והפח נשבר ואנחנו נמלטנו. שהקדושה עולה למעלה למעלה, ולפני השבר הוא גאונם ואחרי גאונם נשברין עדי אבד.