Commento su Isaia 38:4

ויהי דבר ה' אל ישעיהו וכולי עד מכת' לחזקי' ספר הכתוב שמיד שראה הקדוש ברוך הוא את חזקיהו מתחרט ובוכה למשפחותיו היה דברו נחוץ אל ישעיהו (ה) הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלהי דוד אביך וכן נאמר בספר מלכים (ב' כ, ה) ויהי ישעיהו לא יצא חצר התיכונה ודבר ה' היה אליו לאמר ונאמר שם שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי רוצה לומר אמור אל חזקיהו שהחולי שהבאתי עליו בעבור עצלותו מקנין הבנים הנה היה זה להיותו מלך ונגיד עמי, ולמלך אין ראוי שיתעצל מקנין הבנים מפני ירושת מלכותו, וגם כן היה זה להיותי אלהי דוד אביו והייתי חס על כבודי ועל השבועה שנשבעתי לו שזרעו לעולם יהיה וכסאו כשמשו נגדי, אבל עתה ששמעתי את תפלתו וראיתי את דמעתו אעל' לו רפואו' תעלה ואוסיף על ימיו חמשה עשר שנה, והנה עשה הקדוש ברוך הוא כל זה להיותו קורא הדורות מראש וראה בחכמתו העליונה שאע"פ שיהיה מנשה רשע נחש שרף ועקרב ואמון בנו כמוהו, הנה יצא ממנו יאשיהו שכמוהו לא היה לפניו מלך יקר בעיני ה' והולך בכל דרך דוד אביו, וזה הפרי הטוב אשר היה עתיד לצאת מהעצים הרעים ההם.

ואמנם אמרו הנני יוסיף על ימיך פירשו חכמים ז"ל במסכת יבמות פרק החולץ (יבמות מט, ב) והוא האמת בעצמו שמשלו הוסיפו לו לפי שהקדוש ברוך הוא היה רוצה לפחות משניו הטבעיים על חטאו והיה זה אליו מדה כנגד מדה, הוא היה רוצה לאבד מלכותו אחר ימיו יאבד אותו מיד ולדורות, וכמו שלא היה חפץ שימלוך זרעו ככה לא ימלוך הוא עצמו, אמנם כאשר התפלל בטלה הגזרה ההיא ונתוספו אותם השנים על הימים שהיו אז לחזקיהו, והוא אמרו והוספתי על ימיך רוצה לומר אשר לך עתה עוד חמשה עשר שנה והיה המספר הזה מהתוספת מתיחס עם ההכרח, כדי שבהם חזקיהו ישא אשה ותהר ותלד את מנשה וישאר בן שנים עשר שנה אחריו כדי שיוכל למלוך במקומו, כי כן נשאר שלמה בן שנים עשר שנה במות אביו וידוע שחזקיה מלך בן עשרים וחמשה שנה כמו שנזכר בספר מלכים (ב' יח, ב) ובארבעה עשר למולכו בא סנחריב ונתוספו לו חמשה עשר שנה והיה אם כן במותו בן חמשים וארבעה שנה.

ובבראשית רבה הנני יוסף על ימיך חמשה עשר שנה ריש לקיש בשם בר קפרא תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, קין עיקר והבל על ידי שהוא תוספת נולד הוא ושתי תאומותיו, יוסף עיקר ובנימין על ידי שהוא תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינים הה"ד בני שלה בן יהודה ער אבי לכה וגומר, עיקר שנותיו של איוב לא היו אלא מאה ועשר' ונתוספו לו מאה וארבעי' שנה, עיק' מלכותו של חזקיהו לא היו אלא ארבעה עשר שנה ונתוספו לו חמשה עשר שנה, והוא דרך אחר גם כן נאות ומתישב שהוסיף לו הקב"ה חמשה עשר שנה במלכותו שהיא שנה אחת יתירה על הארבעה עשר שנה שכבר מלך, והותרה בזה השאלה הא'. ואמנם אומרו לו עוד ומכף מלך אשור אצילך מורה שהיו שני חליים, חולי המלך וחולי המלכות מפאת סנחריב ולכן יעדו על רפואת שניהם כי שניהם היו כאחד, ובשרהו השם שירפא שני החליים המלך ממחלתו והעיר מהאויבים, וזהו וגנותי על העיר הזאת.