Commento su Isaia 43:24
לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ (ס)
Non mi hai comprato nessuna canna dolce con i soldi, né mi hai soddisfatto del grasso dei tuoi sacrifici; Ma mi hai gravato dei tuoi peccati, mi hai stancato delle tue iniquità.
אהבת יהונתן
לא קניתי לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני. הנה יש אומרים טעם על הקטרת בעזרה לפי שהיו מקריבין חלב ודם על גבי מזבח והיה סרחון בעזרה ואיננו זה דרך כבוד ולכך היו מקטירין קטורת לריח ואמ"ו זצ"ל דזה אינו דהא אי' בגמ' מיד כשהיו מקריבין החלב ע"ג המזבח היה נעכל החלב מיד ולא היה סרחון ולפ"ז יובן הפסוק לא קנית לי בכסף קנה דהיינו קטרת דייקא משום וחלב זבחיך לא הריותני דהא מיד היה נעכל החלב. ולמה הבאת לי קטורת כדי שירד השפע מלמעלה עליכם וא"כ זהו הכל בשבילכם אך העבדתני בחטאתיך בעונותיך אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור. יש להבין איך שייך יגיעה לפני הקב"ה. והנה י"ל דאי' בפסוק עמו אנכי בצרה והיא גלות השכינה וגלות השכינה הוא דהנה בזמן שבהמ"ק קיים היה הקב"ה משפיע לישראל בעצמו ובכבודו. ועכשיו בגלות המר הזה צריך הקב"ה להתלבש בשר של אותה אומה שאנחנו תחת ממשלתו כמש"ה והוא אסור בזיקים דהיינו כשישראל בגלות מדי צריך השכינה להתלבש בשר של מדי כמ"ש ונתתי כסאי בעילם. ועכשיו אנו בעו"ה בגלות אדום כתיב מי זה בא מאדום זה גי' י"ב זהו י"ב צירופי הוי"ה והוא יבא מאדום שעתה השכינה מלובשת בשר של אדום. והנה באמת מכח זה הוא טובה לישראל דהנה באמת קשה להולמו מפני מה מעניש הקב"ה על השגגות הא שגיאות מי יבין אלא האמת הוא דכשעושה עבירה בשוגג מסתמא היה מחשב קודם לכן לעשותו וזהו פי' המשורר אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה והבן. והנה כל זה הקב"ה בעצמו יודע מחשבות ומעניש על השוגג אבל מלאכים אין יודעין מה בלבו של אדם וא"כ זהו טובה לנו שהקב"ה מלובש בשר ועי"ז אין אנו נענשין על השוגג. וזהו פי' הפסוק אך העבדתני בחטאתיך וק' מה יגיעה שייך בהקב"ה ולכן קאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך שהוא שוגג לא אזכור מכני שהשכינה מתלבש בשר וא"כ זהו יגיעה שכביכול עמו אנכי בצרה מחמת עונותינו וא"ש. או יאמר דאי' בגמ' קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. והפי' הוא דהנה פעמים נראה הקב"ה כגבור כמו שהיה בים דכתיב ה' איש מלחמה ופעמים נראה כזקן מלא רחמים כמו במ"ת והענין הוא דכשעושה דבר מצד הדין הוא נראה כזקן מלא רחמים אבל אי עושה לכנים משוה"ד א"כ נראה כגבור. ולכן בים היה לפנים משוה"ד שמדה"ד קטרג עליהם הללו עובדי ע"ז שפסל מיכה עבר בים ולכן היה נראה כגבור ועכשיו בעוונותינו מצד הדין שלא יתן לנו מזונות כדאי' במד' שמה"ד מקטרגת ע"ז מפני מה אתה מכין להם פרנסתם והם מלאים עונות ואמר הקב"ה אני עושה עמהם לפנים משוה"ד וא"כ הוצרך להיות כגבור וז"ש קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף והבן. וז"ש אך הוגעתני בעוונותיך וק' האיך שייך יגיעה וקאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני שאני עושה לפנים משוה"ד ולכן הוצרכתי להיות כגבור וזהו יגיעה וק"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
הפטרת ויקרא
לא הבאת לי שה עולותיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה. לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאתיך הוגעתני בעונותיך. אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור. הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי. ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים. ועתה שמע יעקב עברי וישראל בחרתי בו. כה אמר ה' עושך ויוצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו. כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך. יובן בס"ד לפרש כוונת המשך הפסוקים אלו והוא כי הש"ית בא להוכיח לאדם ע"י נביאיו שידע האדם בעצמו כמה הוא כפוי טובה להש"ית וכדי שיבין אז חסדיו ית' אשר הגדיל עמו ואולי יתעורר בזה להטיב מעשיו והוא שא"ל הבט נא בן אדם וראה אם אתה הבאת קרבן להקריבו בב"המק אין לך להתגאות בזה יען כי לא הבאת לי שה עולותיך שאפי' העולה שכולה כליל אין אתה מביאה לי דייקא דמה הנאה יש לי ממנה וכי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה וכמו שהאריך בזה רבינו מהר"ם אלשיך בפרשה זו ואם תאמר בן אדם ותשיב אמריך לומר אמת הוא שאין בך ית' אכילה ושתיה ואין לך הנאה מזה הקרבן שאנכי מביא אבל עכ"פ אני מביאו לכבודך ומה אכפת לי אם אין אתה אוכל ממנו לזה חזר ית' ואמר ודם זבחיך לא כבדתני הנה אם כה תחשוב זה שטות גדול הוא דבדם זבחיך שאתה מביא לכבודי אין זה חשוב לגיו דידי לכבוד דהנה לה' הארץ ומלואה ואין אני מתכבד בדם זבחים אלו שלך זאת ועוד אם אני הייתי מצווה אותך שאתה תעשה המלאכה של המנחה והלבונה ובפרט מעשה המנחה שהיא מלאכה קשה שבמקדש יתכן שהיה נכנס בדעתך לומר שעכ"פ אתה טורח טרחה גדולה בשבילי אבל באמת אפי' בזה לא הטרחתיך אלא הנחתי מלאכה זו על הכהן שהוא שליחא דרחמנא הנוטל חלק גבוה לעשות אותה וזהו לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה אלא הכל הנחתי על הכהן שהוא שלוחי לטרוח במלאכות אלו ורק אתה תביא סולת והוא יעסוק בו:
לא הבאת לי שה עולותיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה. לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאתיך הוגעתני בעונותיך. אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור. הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי. ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים. ועתה שמע יעקב עברי וישראל בחרתי בו. כה אמר ה' עושך ויוצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו. כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך. יובן בס"ד לפרש כוונת המשך הפסוקים אלו והוא כי הש"ית בא להוכיח לאדם ע"י נביאיו שידע האדם בעצמו כמה הוא כפוי טובה להש"ית וכדי שיבין אז חסדיו ית' אשר הגדיל עמו ואולי יתעורר בזה להטיב מעשיו והוא שא"ל הבט נא בן אדם וראה אם אתה הבאת קרבן להקריבו בב"המק אין לך להתגאות בזה יען כי לא הבאת לי שה עולותיך שאפי' העולה שכולה כליל אין אתה מביאה לי דייקא דמה הנאה יש לי ממנה וכי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה וכמו שהאריך בזה רבינו מהר"ם אלשיך בפרשה זו ואם תאמר בן אדם ותשיב אמריך לומר אמת הוא שאין בך ית' אכילה ושתיה ואין לך הנאה מזה הקרבן שאנכי מביא אבל עכ"פ אני מביאו לכבודך ומה אכפת לי אם אין אתה אוכל ממנו לזה חזר ית' ואמר ודם זבחיך לא כבדתני הנה אם כה תחשוב זה שטות גדול הוא דבדם זבחיך שאתה מביא לכבודי אין זה חשוב לגיו דידי לכבוד דהנה לה' הארץ ומלואה ואין אני מתכבד בדם זבחים אלו שלך זאת ועוד אם אני הייתי מצווה אותך שאתה תעשה המלאכה של המנחה והלבונה ובפרט מעשה המנחה שהיא מלאכה קשה שבמקדש יתכן שהיה נכנס בדעתך לומר שעכ"פ אתה טורח טרחה גדולה בשבילי אבל באמת אפי' בזה לא הטרחתיך אלא הנחתי מלאכה זו על הכהן שהוא שליחא דרחמנא הנוטל חלק גבוה לעשות אותה וזהו לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה אלא הכל הנחתי על הכהן שהוא שלוחי לטרוח במלאכות אלו ורק אתה תביא סולת והוא יעסוק בו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
לא קנית לי בכסף קנה. לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא קינמני' היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים במדרש איכה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy