Commento su Salmi 16:5
יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃
O Eterno, parte della mia eredità e della mia coppa, tu mantieni la mia sorte.
רש"י
ה' מנת חלקי וכוסי. כל טובתי הימנו, לשון אחר וכוסי וחשבוני כמו (שמות י״ב:ד׳) תכוסו על השה וכן חברו מנחם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
יהוה מנת חלקי וכוסי אין לי חלק אחר זולתו כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ופעמוני העולם, אבל אני יי' מנת חלקי וכוסי. והמנה והחלק והכוס והגורל אחד, אלא כפל הענין במלות שונות לחזק הדבר כמנהג הלשון; כלומר: כי בכל דברי ובכל עסקי הוא חלקי ואליו כונתי. ופרוש
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ה' מנת חלקי כו' הנה ארז"ל כי לעתיד לבא הקב"ה עושה סעודה לצדיקים ואחר כך אומר לאברהם לברך ברכת המזון ואומר איני מברך שיצא ממני ישמעאל כו' עד דוד שנוטל הכוס ואומר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם כו' ומפורש אצלנו במקומו כי הנה ד' כוסות של פסח הם כנגד ד' גאולות וד' אותיות של שם והנה בגאולה אחרונה נשלם כוס של אות אחרונה של שם ואז נשלם השם בארבע אותיותיו שנשבע הוא ית' על כס יה שלא יהיה השם שלם עד ינקם מעמלק והנה אין ספק כי אין הסעודה ההיא גשמית מבר ולחם ומזון כ"א רוחניית כי זה כוון באמרו הקב"ה עושה סעודה לצדיקים לעתיד לבא לומר שהיא מעשה הקב"ה כענין והלוחות מעשה אלהים המה שהיו רוחנים בהעשותם כי על כן על כתב הדברות שבהם ארז"ל שעל זה נאמר קול ה' חוצב להבות אש כי קראו להבות אש וכן באמרו לצדיקים לעתיד לבא רמזו שהוא דבר רוחני נאות לצדיקים לעתיד לבא ואם כן מכל שכן שאין הכוס ההוא גשמי לא הוא ולא מה שבתוכו אך אין ספק כי הכוס ההוא הכלי הוא בחינת שכינה שהיא כלי לקבל שפע מכל הכחות העליונים כנודע כי על כן כוס עולה כמספר אלהים שהוא תואר אל השכינה ומה שבתוכו הן הישועות הן בחינות ד' אותיות של שם כי בכל כוס של ג' גאולות ראשונות לא היה בתוכו רק ישועה א' הוא של א' של הד' כאמור. עוד ידענו מרז"ל מאמר ר' שמואל בר נחמני כי משיח נקרא בשמו של הקב"ה שנאמר זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. ובשתי הקדמות אלו נבא אל הענין אמר ה' מנת חלקי שניתן לי ליקרא כן כאשר קראו אדם להקב"ה אשר אני אני הוא וגם ה' הוא כוסי והוא כי כוס יקרא לפעמים הכלי שהיין בתוכו ולפעמים על מה שבתוכו כענין התקדשי לי בכוס זה שלפעמים הוא על מה שבתוכו ולא בו ולפעמים בו ולא במה שבתוכו כמאמר הגמרא כאן במיא כאן בחמרא כאן בציהרא וכן במקרא יש מזה ומזה וכאן על מה שבתוכו כענין כוס ישועות שהוא כוס של ישועות אמר וכוסי שהוא ה' מנת חלקי וגם כוסי שאותו הכוס שהוא שלי הוא ה' כי מה שבתוכו שנקרא כוס הוא ה' שהוא ד' ישועות שהם ד' בחי' של ד' אותיות של שמך הגדול כי כאשר בגאולה ההיא נשלם השם נקרא כוס של ישועות רבות של ד' אותיות וכאלו היא תכלול את כלם כאלו אז יחד היו כל הישועות וכן הוא בפועל כי כולם נופלים יחד כאמרו באדין דקו כחדא פרזלא נחשא כספא ודהבא שהם המלכיות והוא לדעתו כי גם שבזמן ההוא בטלו השלשה ראשונים ומי נתן אז נחשא כספא ודהבא. אך אחשבה כי יובן במאמר ספר הזוהר כי אז יביא הוא יתברך את כל אשר הצרו ישראל בגליות כלם ולא לקו ויראו ישראל נקמתם מהם אשר יצבאו על ירושלים לא נאמר אלא אשר צבאו נמצא כי אז יודקו כחדא כו' ולפי זה התשועה ההיא תכלול כל התשועות ולכן הכוס הרביעי יקרא כוס ישועות וטובה שנית והיא היות אז השם נשלם לגמרי כי אז הוא יום נקם של עמלק ועמו כולו וזהו אומרו אני אברך ולי נאה לברך כי הלא אני כוס ישועות הכולל כל הישועות אשא שהיא הא' וגם השנית והיא ובשם ה' כלומר שלם אקרא וז"א וכוסי כמדובר. וגם שיש לי להחזיק טובה לאבות שעל ידם היו לי חיים אמיתים עם כל זה אחלה פניך שבהיותנו יחד כמטילי גורל ביני וביניהם מי יטול כוס של ברכה ויברך אתה תומיך גורלי שתחזיק בידי שגורל הכוס הנזכר שהם כמטילי גורל מי יברך שיהיה לי. או יאמר יותר בקיצור ה' מנת חלקי כמדובר שהוא שמי ראוי הוא לפי זה שגם כוסי שאני אטול הכוס ואברך ולא שמעתה ניתן לי אלא שאתה תומיך גורלי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
חלקי כוסי, גורלי. הכוס הוא החלק שהכין האדם והזמין א''ע אליו, כמו במכסת נפשות, במכסת הערכך, יום הכסא, לא כן החלק יהיה גם בדבר שנופל לאדם ממילא, ויש הבדל בין חלק וגורל, שהחלק הוא בשוה לפי החלוקה לחלקים שוים, אם בקו, וידו חלקתם להם בקו (ישעיהו ל״ד:י״ז), אם במאזני משקל (יחזקאל ה׳:א׳) קח לך מאזני משקל וחלקתם, וכדומה, והגורל יהיה לפעמים בחלקים בלתי שוים אם באיכות אם בכמות, עמ''ש ישעיה (י''ז י''ד) :
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
וכוסי - כמו: חלקי, מגזרת: תכוסו על השה וכמוהו לעיל: מנת כוסם ולהיותו משקה, כמו: כוסי רויה איננו נכון.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
ה׳ מנת חלקי. הוא המנה הניתן לחלקי ר״ל בו אני מאמין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
ה' מנת. בגעיא ובמיישב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אתה תומיך גורלי. אתה הוא אשר הניחות ידי על החלק הטוב שנאמר החיים והמות נתתי וגו' ובחרת בחיים (דברים ל׳:י״ט) כאדם האוהב אחד מבניו ומניח ידו על החלק הטוב ואומר את זה בחר לך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
אתה תומיך גורלי: אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי כמו שאמרו (בבלי יומא לח ב): בא לטהר מסיעין אותו. ומלת תומיך בחיר"ק כמו בצר"י; וכן הנני יוסף על ימיך (ישעיהו לח ה); הנני יוסף להפליא בחיר"ק כמו בצר"י (שם כט יד).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ומלת תומיך – כמו ותומך שבט, כי מוצא רוח כמו מוציא ולהיותו כמשקל מושיב, רחוק מאד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
וכוסי. הוא המנה הניתן בתוך כוסי וכפל הדבר במ״ש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
מנת חלקי. י"ת הנו"ן בפתח ובמקף בין שתי המלות ובספרים אחדים בקמץ ובלא מקף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
תומיך. השפלת ידי על הגורל ל' ימך המקרה (קהלת י׳:י״ח) ישפל, כך הוא נדרש בספרי, וגם יש לפותרו לשון תמיכה מדרש האגדה כמו ויתמוך יד אביו וגו' (בראשי' מח):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
תומיך. תמכת בידי להניחה על הגורל ההוא ר״ל עוררת לבי להאמין בך ואמר במשל כדרך האב התומך יד בנו החביב לו ומניחה על חלק היפה לומר את זה ברור לך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. הנה כל אדם צריך לקבוע בלבו סדר להתנהג בו ואם יברר עצמו בסדר שלו אזי אם לפעמים יפסיע פסיעה למעלה מסדר שלו אפילו שאין זה חלקו מכל מקום יאיר לו השי"ת שגם זה חלקו וכמו שכתיב (משלי ט"ז,א') לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, היינו שהאדם צריך לסדר מערכי לבבו ואם יסדרם היטיב אז מה' מענה לשון שהשי"ת יושיע לו שיצא לפועל, ואפילו במקום שפסע מחוץ לסדרו, גם כן יברר השי"ת שמאתו היתה זאת. כמו שמצינו במשה רבינו שביקש לכנוס לארץ ישראל והתפלל על זה, ואף שארץ ישראל לא היה שייך לחלקו, מכל מקום לא הפסיד והרוויח בזה כמו שנתבאר בחלק ראשון (פרשת ואתחנן) שהרי אמר לו הקב"ה שא נא עיניך וראה ובהראיה יש ג"כ טובה וכדאיתא בזוה"ק (נח ס"ט:) בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ"ט,י') מכאן כל מאן דכסיף לאסתכלא ולמנדע אע"ג דלא יכיל שבחא איהו דיליה וכלא משבחן ליה, וזהו ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, שהשי"ת תומך שלא פסע לבר בלתי כפי חלקו, כי באמת הנקודה באדם אף שהיא קטנה מכל מקום תוכל להתפשט כרצון השי"ת, וזהו אתה תומך גורלי, שאף במקום שאין האדם יכול מצדו לעלות למעלה זו, מכל מקום השי"ת תומכו כיון שרצון ישראל הוא רצונו יתברך, כמשל מלך שצוה לבניו שיבנו לו בנין ועשאוהו ברפיון ורצון המלך היה לגמור הבנין אמר להם די לפני רצונכם שרציתם לעשות רצוני ואני אשלים הבנין בעצמי, וכן ישראל רואים שכל מעשם הוא רק לברר שרצונם הוא רצון השי"ת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy