Commento su Salmi 22:2

למה עזבתני. עתידה היא ללכת בגילה ואמר דוד תפלה זו על העתיד:

אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי: ותעמד בחצר בית המלך הפנימית א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה וכו':
(מגילה טו ע"ב)

אלי אלי למה עזבתני והוא בלשון יחיד על עם ישראל יחד שהם כאיש אחד בגלות ובלב אחד. אלי אלי הכפל כדרך הקוראים והצועקים, כמו: ענני יי' ענני (מלכים א יחל ז); אברהם אברהם (בראשית כב יא); משה משה (שמות ג ד). ואמר: אלי כלומר: שהיית חזקי וצורי מקדם, ועתה למה עזבתני?

אלי אלי כו' כפל לומר אלי זה פעמים כמ"ש ז"ל שנסתלקה ממנה שכינה כשנכנסה לבית הצלמים וצעקה אלי אלי למה עזבתני ויהיה הענין אם אלי היית טרם אנשא לערל גם אלי היית אחרי כן עם היותי אתו בחדרי משכיתו אשר לא יחסרו שם צלמים כי שם הוא עיקרם ואם כן אפוא למה עזבתני ולא אשאג מדאגה מדבר אולי בהפרדך ממני לא יושיט לי המלך את שרביט הזהב וימיתני כי נקל זה בעיני בערך ישועת ישראל שתתבטל בהסתלקך ממני וזהו רחוק מישועתי דברי שאגתי. או יאמר לא אדע אם מה שנסתלקת הוא בעבור טומאת המקום או להיותך רחוק ממבוקשי ואם הוא למען היותך רחוק מישועתי הן דברי שאגתי. או יאמר במאמר מרדכי אליה אם החרש תחרישי רוח וכו' ואת ובית אביך כו' ככתוב אצלנו בביאור המגלה והוא כי בית שאול אשמים על עזבו את אגג חי והוליד בלילה ההוא אבי אבות המן הרע ועל כן אמר הנה לא תבצר גאולה מישראל כי רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו על דבר המן המחטיא את ישראל בסעודה ויטם להרג ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות לכפר בעד בית אביך בל תאבד את והם וזה תאמר מה שאני שואגת הוא על היותך רחוק מישועתי של עצמי אם לא תעשה התשועה על ידי כי לישראל רוח והצלה יעמוד ממקום אחר. או יאמר אם בצאתי מבית הצלמים לדבר אל המלך היתה שכינה שבה אלי החרשתי אך היות רחוק מישועתי לפני המלך הנה דברי שאגתי אולי לא תשוב לי:

אלי אלי - פעמים כי בצרה היה.

אלי אלי. כפל המלה כדרך הקוראים והצועקים כמו ענני ה׳‎ ענני (מ״‎א י״‎ח):

אלי, (חלק זה מתחלק לשני חלקים, תחלתו התאוננות על העזיבה והסתרת פנים) (ב' י"א), וסופו תפלה לה' שיושיעו (י"א י"ז) אתה אלי ! אשר אך אתה הוא אלי, לא זולתך, אתה אלי מעולם, ועתה למה עזבתני? למה עזבתני באופן אשר אתה רחוק מישועתי ורחוק מדברי שאגתי, ר"ל לא לבד שהתרחקת ממני עד שלא תהיה קרוב אלי להיות ישועתי בעת הצורך, התרחקת עוד יותר עד שלא תוכל לשמוע אף את דברי שאגתי, באופן שלא תדע מצרתי כלל, וזה התאוננות א' על העזיבה והסתרת פנים:

רחוק מישועתי. ומדברי שאגתי:

רחוק מישועתי ולמה תהיה רחוק מישועתי כשתשמע

וטעם אלי – בעבור עזבתני ותחסר מלת אלי כאילו הוא אומר אלי רחוק מישועתי הם דברי שאגתי, כמו שאגתי מנהמת לבי והוסיף דברי, בעבור היותו בן אדם.

רחוק וגו׳‎. רצה לומר דברי שאגתי המה להתפלל על מה אתה רחוק מישועתי: