Commento su Salmi 23:4

בגיא צלמות. בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר, כל צלמות לשון חושך פירשו דונש בן לברט:

גם כי אלך בגיא צלמות גם אם יקרה לי שאהיה במקום סכנה שהוא דומה לגיא צלמות. גיא וצלמות הוא הקבר, שהוא מקום החשך כמו שאמר (איוב י כא): בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות, לפיכך דמה הצרה לקבר. ולפי שהיה דוד פעמים רבות בסכנה אמר:

וגם כי אלך בסלוקי בגיא צלמות באשר יעבירוני במעבר גיהנם שיעלה איזה רשע אגבי כנודע מהזוהר כי בעלות צדיק במותו יעבירוהו דרך גיהנם למען יעלה עמו איזה מהנדונים שם אמר כי אז לא אירא שאיזה רע שעשיתי יקטרג עלי וידחוני בו כמ"ש ז"ל שאמר מרע"ה לנפשו שמא בקשו לדחות אותך בגיהנם שמרה את נפשי מדחי והטעם לכל זה שייטב לי בעה"ז לא אירא שאחסר לע"ה הוא כי אתה עמדי ותשמרני מלחטא. אך עכ"ז יותר אני חפץ ביסורין כי שבטך ומשענתך שבטך של מוסר שהוא גם הוא משענתך ליסמך עליו המה ינחמוני. או שבטך שאתה מייסרני ולא תניחני לנפול רק תמיד אתה משען לי כך ינחמני זה כזה באופן ששני הדברים ינחמוני ותהי זאת נחמתי:

צלמות. צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר:

גם - הטעם אם תקראנה גזירות השמים שהשם גזר מימי קדם לבוא רעה בעולם, וידמה הרעה לגיא צלמות לא אירא רע - לא אירא שרע יהיה לי, כי שבטך יראה לי הדרך עד שאצא וזה השבט והמשענת בה יתנחם לבו. והטעם כאשר תבואנה שנת רעה לעולם, השם יסבב סבות לחוסים בו לחיותם ברעב ולהציל ממות נפשם, והטעם מות שאיננו כדרך התולדה, כמו מתי מלחמה ומגפה.

בגיא צלמות. בעמק אופל ר״‎ל במקום סכנה:

ינחמני. החי"ת בחטף פתח:

גם כי אלך בגיא צלמות, מ"מ לא אירא רע, כי אתה עמדי, יען שרואה שהרועה הולך אתו לשמרו, ונשא משלו כאלו הרועה ההולך אתו מחזיק בידו האחת שבט קטן בו יכה את השה להטותו אל דרך הנכונה, ובידו האחרת מחזיק את משענתו שהוא מטה עז שבו יבריח כל טורף ומשחית, ועז"א עת אראה שבטך ומשענתך, שני אלה המה ינחמוני, כי ידעתי שכל רע לא יקרב אלי, והמליצה שהיסורים המה לטובתו לנחותו ע"י בדרך הטוב, וה' משענתו בידו להציל אותו מכף כל אויביו ולכן בטח בה' תמיד:

שבטך ומשענתך. יסורים שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך שניהם ינחמוני שיהיו לי לסלוח עון ובטוח אני שתערוך לפני שלחן היא המלכות:

לא אירא רע כי מרוב בטחונו באל לא היה ירא שיבואהו רע.

לא אירא רע. ממקרה רעה:

כי אתה עמדי כי בטחתי שאתה עמדי כמו עם כל דרשיך. ומאחר שהמשיל האל לרועה אמר:

שבטך ומשענתך. מה שאתה מכה אותי בשבט של יסורין ותחזור ותסמוך אותי הם הם המנחמים אותי כי בזה אראה שלא עזבתני להמקרים:

שבטך ומשענתך כי הרועה ינהל הצאן במטה אשר בידו וישען עליו כשיעמוד; ואמר:

המה ינחמני: אף על פי שהוא אחד לפי שזכרו בשנים שבט ומשענת. וכן לדוד חסד האל וצדקו היו לו שבט ומשענת וינחמוהו מכל צרה: השבט בלכתו והמשענת בעמדו.

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. וכמו ששמענו מהרבי מאיזביצא זצ"ל שכל נפש ישראל איך שנופל הוא נופל בחלקו של הש"י.
(פרי צדיק נשא ט"ו)