Chasidut su Salmi 23:4

וזה שאמר כאן הכתוב ואלה שמות בני ישראל וגו'. כלומר אחר שאמר הקב"ה ליעקב אל תירא מרדה מצרימה אנכי ארד עמך מצרימה וגו' שעל כרחך ירד יעקב למצרים וירד עמו גם בחינת הקדושה הנכללת בשמו כמו שאמר לו אנכי ארד עמך וגו'. אמר, הנה גם ואלה שמות בני ישראל. כלומר עוד ירדה בחינת הקדושה עם כל אחד ואחד מהשבטים שבאו כולם את יעקב, כלומר כיעקב שקראו בית לעשות הכנה גם בחוץ לארץ להיות בית מלון לקודשא בריך הוא ושכינתא, וכן עשו כל השבטים שהכינו עצמם להיות בית מלון לקודשא בריך הוא ושכינתא וירדה עם כל אחד ואחד בחינת הקדושה הנכללת ונעטפת בשמו. ועל כן, איש וביתו באו. איש נקרא ה' איש מלחמה (שמות ט"ו, ג'), והוא וביתו באו למצרים כי נעשו כולם בית מלון אליו להיות מרכבה לשמו לאשתמודע לשכינתא בידיעת רזי אלהינו יתברך מארי קבלה כיעקב שקראו בית, והבן. ועל כן אמרו חז"ל (שמות רבה א', ה') כל שמותן על שם גאולת ישראל נזכרו וכו' כי באמת שמותן נאה להן לפי מעשיהם הטובים כדרשת חז"ל אשר הבאנו למעלה. ואך כאן נזכרו שמותן על שם הגאולה, כי כל עיקר הגאולה היה לפי שירדה הקדושה עמם למצרים כנזכר למעלה וכאשר אמר הכתוב (שמואל-ב ז', כ"ג) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו. ועל זה נאמר (תהלים כ"ג, ד') גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. לפי שכאשר יגאל הקב"ה את עצמו מהגלות, יגאל גם את בניו. וירידת הקדושה למצרים היה הכל לפי שמות השבטים, ועל כן נזכרו כאן על שם הגאולה כי נתעטפה הקדושה וירדה עמהם בכדי לגאלן והכל בשמותן וכאמור. ואפשר לזה רמז הכתוב (לקמן פסוק כ"א) ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים, כי זכו להוליד משה ואהרן שהיו בתים לקודשא בריך הוא ושכינתא כדבר האמור.

וביאור הדבר עפימ"ש דוד המע"ה (תהלים כג ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, וקשה דהא אסור לפתוח פיו לשטן, ובאמת איתא במדרש שהצדיקים מוליכין אותם לגהינם והקב"ה חוקק להם שם של את"ה שלא ינזקו.

ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ וגו'. מפני מה סברת עד הנה שאתה יוצא חובתך בקבלת השבע מצוות נגד טובתי שעשיתי עמך, ועתה נפקח עיניך לדעת אשר עדיין ערום אתה מכל וכל ולא התחלת בשום אופן לעשות איזה דבר עבודה למעני ובודאי אין לך מגיד אחר להגיד לך את זה כי אם אכלת מן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו, כי ידעתי אשר אם תלך לחושך בלא אור לפניך תתלכלך ותתטנף עד אשר תצטרך לכיבוס וליבון רב, ואם תטעם מר קודם בריאתך תחלה עד אשר תצטרך לרפואות. ואני כיוונתי לטובה שתשרש תחילה בדביקות רב בקדושה לאכול מכל עצי הגן ובפרט מעץ החיים ואז היית מתחזק בכוחך בבריאות גופך בקדושת ה' ואחר כך להמתין על שבת קודש ובזה היה אורי הולך לפניך למקום החושך וצלמות, והיה מתקיים בך (תהלים כ"ג, ד') גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ולא היית מתלכלך ולא מתטנף, ועתה מה אעשה לך בני כי לא תוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור כי את הבכור בן השנאה תכיר אחר שהקדמת קליפה לפרי, ופסולת לאוכל, ותצטרך לליבון וכיבוס להסיר הקליפה והפסולת. וכל זה רמז לו ה' במה שאמר לו המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל וגו'. כלומר הן בשעה קלה הזו כי בתשיעי נצטוה ובאחד עשר סרח ואיך מיהרת כל כך פחזת כמים למרות פי ולא המתנת לאכול קודם משארי עצי הגן ובפרט מעץ החיים הטהורים הקדושים וממילא היה נמשך עד לפנות ערב וקידוש היום ואז היה אור לפניך והכל כנאמר.