Commento su Salmi 27:3

בזאת אני בוטח. במה שאמר למעלה ה' מעוז חיי:

אם תחנה עלי מחנה אפילו תחנה עלי מחנה גדול ואני במעט עם

והנה סימן יש בידו והוא כי אם תחנה עלי מחנה והוא בהזכיר מאמרם ז''ל על ההוא תלמיד דהוה מירתת אמר לו רבו חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים כו' וכן כתבנו על פסוק ויירא יעקב מאד ויצר לו כי בראות יעקב שהיה לו מורא בלבו מעשו הצר לו על המורא באמרו אם לא שיש עלי איזה חטא או שאני חייב לאחי על מה שלקחתי ממנו הברכה לא היתה יראה נופלת עלי וזהו ויירא יעקב מאד ואז ויצר לו על היראה שנפלה עליו באמרו כי היא הוראת חטא. ועל דרך זה תהיה כוונת דוד באמרו הנה כאשר תחנה עלי מחנה שחונה נגדי מרחוק אני רואה שלא יירא לבי כי אין מורא נופלת בלבי אז אני מתחזק באמרי אין עלי חטא להפחיד לבי וע"כ כשתקום עלי מלחמה מהמחנה ההוא בזאת אני בוטח בהוראה זו שראיתי שמראות המחנה חונה עלי אין יראה בלבי אני בוטח שאנצח המלחמה באופן שמשני הסוגים של האויבים איני מצר כלל:

בזאת, במה שיפרש כי יצפנני בסוכה :

אם - גם אם תחנה עלי מחנה - שהם מהגוים ואם הם רבים ואם הצרכתי לבא למלחמה עמהם, בזאת והטעם: שהשם אורי וישעי.

בזאת. באמירה הזאת שאמרתי והוא ה׳‎ אורי וישעי:

בזאת אני בוטח. זאת נקרא אות ברית. והתורה נקראת זאת התורה. והשכינה נקראת זאת. ואפשר הוא ר"ת אחת שאלתי אחת אות ח' תורה כי השכינה מדה ח' כידוע:

אם תחנה, (זה באור מ"ש ממי אירא) גם אם תחנה עלי מחנה שהם הבאים ללחום אתי בגלוי, בכל זה לא יירא לבי, ומוסיף שגם אם המחנה הזאת תקום עלי למלחמה, בכ"ז בזאת אני בוטח, במה שיאמר, והוא, כי אחת שאלתי מאת ה', איני שואל דברים רבים לפי התחדש הצרכים, שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה אחרת, רפואה, מזונות, הצלה מהאויב וכדומה, רק שאלה אחת שאלתי בעבר, ואותה אבקש תמיד בעתיד, כי בשאלה זו כלולים כל השאלות, והוא שבתי בבית ה' כל ימי חיי, השאלה ששאלתי אודות שבתי בבית ה' רק אותה אבקש, שעל ידה אגיע לכל הצרכים הפרטיים, גם ר"ל שלא שאל שאלה זאת כדי שעל ידי זה ישיג תכליתים אחרים, דהיינו שלא כיון בשאלתו שישב בבית ה' שעי"ז ינצל מאויביו וימצא כל צרכיו, שא"כ השאלה אינה הבקשה, כי בקשת לבו הוא שימצא צרכיו הגם ששאלת פיו הוא שבתו בבית ה', רק ששאלה זאת היא עצמה הבקשה, והוא גוף התכלית הנרצה אצלו, ועז"א אחת שאלתי וגם אותה אבקש שהוא ג"כ הבקשה, כי מה שאשאל שבתי בבית ה' כל ימי חיי, הוא על הכוונה כדי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ואין בלבי כונה אחרת, כי מה שימצא ע"י זה גם יתר הצרכים הם ג"כ ישיבו אמצעים אל התכלית הזה, ר"ל שמה שע"י שישב בבית ה' ינצל מאויבים ומעיקים וימצא כל צרכיו, עי"כ יהיה לבו פנוי לישב בבית ה' תמיד שהוא התכלית העקרי אצלו:

לא יירא לבי כי לבי ושכלי הוא המבטיחי באלהים.

ויש אומרים: כי בזאת – היא השאלה הנזכרת אחר כן.

אם תקום עלי מלחמה בזאת האמירה שאמרתי כי יי' אורי וישעי ומעוז חיי

ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת. (כג) קשיא לי האחת משום דבכל מקום שנאמר מחנה הוא לשון זכר. דכתיב מחנה אלהים זה. וכתיב ויהי המחנה כבד מאד (שם נ ט). וכתיב והיה מחניך קדוש (דברים כג טו). והוא לשון זכר. ואם תאמר הא כתיב אם תחנה עלי מחנה (תהלים כז ג). ומשמע אם תחנה עלי מחנה והוא לשון נקבה. כך הצעתו. אם תחנה עלי האומה מחנה לא יירא לבי. ואם תקום עלי האומה למלחמה. בזאת אני בוטח להושיעני. ומאי האחת. אלא לפי שכוון עצמו לג' דברים. לדורון למלחמה ולתפלה. הדורון מפורש למטה. דכתיב ויקח מן הבא בידו מנחה. לתפלה. דכתיב אלהי אבי אברהם. למלחמה. דכתיב ויחץ את העם אשר אתו.