Commento su Salmi 32:1

לדוד משכיל. אמרו חכמים כל מזמור שנאמר בו משכיל ע"י מתורגמן אמרו:

אַשְׁרֵי נְשׂוּי א"ר יהודה רב רמי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא הא בחטא מפורסם הא בחטא שאינו מפורסם רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום וכו':
(יומא פו ע"ב)

לדוד משכיל כבר כתבנו בפתיחה ובמזמור הרביעי טעם משכיל ושאר ראשי המזמורים.

לדוד משכיל כו' ראוי לשים לב מה זה שהזכיר פשע וחטאה והשמיט העון מביניהם. ועוד אומר נשוי בפשע החמור וכסוי בלבד בחטאת הקל כי שוגג הוא. ועוד אומרו בפסוק השני אשרי אדם ובראשון לא אמר אשרי אדם כסוי פשע. ועוד אומרו ואין ברוחו רמיה שאם הוא שאינו עושה תשובה של רמאות לפנים פשיטא כי אין צ"ל שלא יקרא מאושר אלא שתשובתו תועבה ויחשוב ה' לו עון ואם הוא שלא חטא במחשבה הלא ידענו כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. אמנם הנה בגמרא אמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשים כשגגות ופריך איני והאמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשים כזכיות ומסיק כאן מאהבה כאן מיראה. ובזה נבא אל הענין והוא כי לא בא דוד פה לדבר על מי שחטא שוגג רק על מי שחטא מזיד ושב ממנו ומחל לו הוא ית' והוא בשום לב אל שנוי הלשון כי בפסוק ראשון אמר נשוי ובשני אמר לא יחשוב. ועוד למה לא אמר לשון מחילה או כפרה כי אם נשוי אך יאמר כי הנה יש שני סוגי זדונות יש פשע שהוא מרד ויש עון סתם אמר כי מי שבידו פשע ושב מאושר יקרא גם שלא יזכה שיחשב לו לזכות רק שיהיה כסוי חטאה שיעשה לו מכסה של שוגג שיחשב לו כשגגה כי רב מאד חומר הפשע אמנם אשר בידו עון שאינו מזיד ומרד לא יקרא מאושר אם לא שלא יחשוב ה' לו מציאות אפילו שוגג ועל כן בראשון לא אמר רק נשוי פשע שנשאו הפשע מעליו בלבד אך עדיין נעשה לו כסוי של שוגג וגם לא יקרא אדם שהוא המשובח מתארי האיש כי היה בידו פשע וגם לא הטהר לגמרי ואין אושרו רק שנעשה הפשע חטאה:

נשוי. ענין מחילה כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳):

פשע, חטאה. הבדלם ידוע בכ''מ, העון מציין עוות המחשבה, והחטא מציין המעשה, והפשע מציין המרד

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע - יתכן היות זה המזמור על טעם פיוט תחלתו משכיל, או בעבור שכתוב בו אשכילך.

משכיל. בזה ישכיל את העם ללמדם דעת:

נשוי. בגעיא:

לדוד משכיל, מזמור זה נתיסד על עצירת גשמים שהיה בעת ההיא וגזרו צום ותענית והתודו על עונותיהם (כמו שכן היה דרכם בעת הצום לפשפש במעשיהם) ונעתר ה' להם והוריד הגשם והגשם היה שוטף מאד ובכל זה היה לברכה, ונראה גם כן שבעת ההיא היה להם מלחמה עם אויביהם ושטף הגשם והמים עכב את האויבים מבוא בגבולם וי"ל שהיה זה בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ששאלו אז באורים ותומים ונודע להם עונם ותקנו אותו וירד הגשם (כנז' בספר שמואל) וגם המזמור שאח"ז מחובר אל מזמור זה, כמו שיתבאר אשרי אחר שראה שע"י שהתודו את עונם נושעו, כאלו היה הצרה ע"י מה שכסו את עונם עד עתה, אמר אשרי נשוי פשע של כסוי חטאה, אשרי מי שמוחלים לו על הפשע שפשע במה שכסה חטאיו, כי מצד שהוא כסוי חטאה ואינו מתודה עליהם שב החטא לפשע ומרד כמחזיק בחטאותיו וענשו קשה, ואשרי מי שנושאים לו פשע זה הגדול:

אשרי נשוי פשע. שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו:

כְּסוּי חֲטָאָה: ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:
(ברכות לד ע"ב)

אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: אמר: אשרי מי שנשא האל על פשעו וכסה את חטאתו בתשובה שישוב אל האל, ובעונש שיענישהו בעולם הזה, כי אין סליחת העון בלתי עונש מעט או רב; ולפי תשובתו יקל ענשו. והנה אשריו, שיהיה נקי מעון לעולם הבא. ומלת נשוי באה כדרך בעלי הה"א. וכן (יחזקאל לט כו): ונשו את כלמתם. ועוד כפל הענין ואמר:

כסוי החטא-

ומלת נשוי פשע – מבעלי האל"ף בא על דרך בעלי הה"א, או שניהם נמצאים. והעד ונשאו את כלימתם וכסוי פעול כי וכסה קלון פועל יוצא. והטעם: כי המוכה או הנגוע בעבור פשע שעשה בגלוי, על כן אמר: אודה עלי פשעי. ויש שאלה קשה: הנה מצאנו דוד אומר: כי חסיד אני ולא תתן חסידך אם כן איך מצאנו בכמה מזמורים שיש לו פשעים ועונות, כי פשעי אני אדע? והתשובה: כי לבו היה שלם עם השם ולא פשע ולא חטא, רק כנגד בני אדם יש לו פשיעות בשגגה. ואחרים אמרו: שהוא מדבר בעד אחרים שהם בגלות, אם כן מה יעשה במלת כי פשעי אני אדע, שהוא בדבר בת שבע?! ועוד אפרשנו.

נשוי פשע. אשרי למי שנמחה פשעו ונתכסה חטאו למען לא יזכר כי בודאי עשה תשובה הגונה:

נשוי. אנפורדוני"ץ בלע"ז:

. והעלמתו הוא עצמו פשע ומרד גדול, עז''א

פשע של כיסוי חטאה. (רצונו לומר המעלים חטאו, כמו מכסה פשעיו לא יצליח) ואומר אשרי אדם שלא יחשוב ה' לו גם עוות מחשביי, שלא חטא אפילו במחשבה, ועז''א ואין ברוחו רמיה, ועז''א

חטאתי אודיעך וגם עוני לא כיסיתי. הגם שהעון נסתר יותר מן החטא, רצונו לומר שהתודיתי על המעשה והמחשבה, ושניהם יחד הם פשע נגד ה', לז''א עלי פשעי לה', ואתה לא לבד שנשאת החטא, נשאת גם עון של חטאתי גם עוות המחשבה :

4061 / (תהלים לב,א) / נשוי
אינפרדוני"ץ / enpardonez / סלוח
כלומר מי שנסלחו לו עוונותיו. הצורה היא כפי הנראה יחסת-הנושא. משמעות הקידומת en- לא ברורה. חסר בכתבי-היד.