Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Commento su Salmi 32:2

אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּה׃

Felice è l'uomo a cui l'Eterno non conta l'iniquità, e nel cui spirito non c'è inganno.

רש"י

ולא יחשב לו עון. ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון עונו למאומה; כלומר: שנשאו בראותו יושר לבבו ששב אל יי' בכל לבו; וזהו שאמר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

ושמא תאמר מה אושר תחשוב לו אחר שעדיין נשאר לו גדר שוגג ולא נטהר לגמרי אל יאמר איש כדבר הזה כי הלא אשרי אדם כלומר בפרט הצדיק הנקרא אדם שהב"ה מדקדק עמו שלא יחשוב ה' לו עון הפשע הנז' שהיה די שע"י תשובה יעשה לו מהפשע עון סתם ורב טובו שלא יחשב לו רק שוגג ולא בלבד בשובו מיראה ששב ברמיה מחמת העונש כ"א גם כאשר בתשובתו אין ברוחו רמיה שלא שב מחמת העונש שאם כן היה בו צד רמיה כ"א ששב מאהבה כי זה מאושר יקרא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

אשרי - הנה כסוי חטאה - הוא העושה תשובה וסר חרון השם ממנו ולא נראתה חטאתו שלא היה עליה עונש.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

לא יחשוב. העון שעשה לא יחשוב לו ה׳‎ בחשבון מעשיו כי נמחל לו על ידי התשובה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מנחת שי

אשרי אדם. עיין מ"ש בריש סיפרא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מלבי"ם

אשרי, ובכ"ז טוב יותר מי שלא יחשב ה' לו עון שלא חטא כלל, ואין ברוחו רמיה, שרוחו תמיד עם ה' וא"צ להתודות, זה טוב יותר מן הבעל תשובה שכבר היה ברוחו רמיה ועון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רד"ק

ואין ברוחו רמיה: כי אין תשובתו במרמה כאומר: אחטא ואשוב (משנת יומא ח ט), או שיהיה במחשבתו שישוב ויחטא. ואמר דוד זה על עצמו שהיה דואג על עוניו ואמר: אשרי מי שידע שהאל נשא עונו. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש הענין הזה כן. אמר: כי זכר שלש מדרגות שהצדיקים הם בהן. והחל במדרגה התחתונה, והוא נשוי פשע: והוא שחטא והעוה ועבר עברות, ואחר כן חזר בתשובה שלמה ונסלח לו. כסוי חטאה: שיש לו זכיות וצדקות הרבה ואין לו כי אם חטא קטן והוא כסוי, ואינו נראה בתוך צדקותיו. דומה כמו גרעין דוחן בתוך סאה של חטאים שמתכסה הגרעינה בהם שאינה נראית. לא יחשוב יי' לו עון: זה שלא חטא כלל, ואפילו על לבו לא עלה; וזהו: ואין ברוחו רמיה. ואמר: כי הקדים תחלה נשוי פשע בעבור כי רב הצדיקים במדרגה הזאת, ומעוטם כסוי חטאה, והמעט מן המעט לא יחשב יי' לו עון.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

(א) ואם נאמר כי מה שאמרו גדולה תשובה שזדונות נעשות כזכיות לא אמרו על פשעים כי אם על עונות אך הפשע גם אם ישוב מאהבה די לו שיחשב לו לשוגג יהיה שיעור הכתוב לומר אשרי נשוי פשע כו' לומר כי האושר של נשוי פשע יגיע עד העשות לו כסוי של שוגג:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

טעם יחשוב – ממחשבה או חשבון.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ואין ברוחו רמיה. וזהו כשאין במחשבתו רמיה שאין עושה תשובה לרמות הבריות כי אם בלב שלם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

(ב) אך לא יקרא אדם מאושר סתם בעצם כי אם אשר לא יחשוב ה' לו עון כלל אפילו שוגג מהפשע. גם שלא יחשב לו לזכות עם שאין ברוחו רמיה של תשובה מיראת העונש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ורמיה - כמו מרמה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

(א) והנה רז"ל פירשו שאומר אשרי מי שאחר שחטא שב ורפא לו והיה נשוי פשע כו' אך יותר מאושר הוא ואשרי אדם יאמר לו למי שלא יחשוב ה' לו עון שלא חטא ולא הוצרך לשוב בתשובה והנה עדיין לפי דרכם צריכים אנו לפרש אומרו כסוי חטאה לפי דרכנו שאם לא כן מי הכניס השוגג בינתים. והנה ראוי לשים לב על דבריהם אחד אומרו לא יחשוב כו' כי מהראוי היה יאמר אשרי אדם אשר לא חטא. ב' איך יתפרש לפי זה אומרו ואין ברוחו רמיה. ג' כי הלא ק"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ולפי דבריהם אלו יראה שדוד אמר בהפך ומי לנו גדול ממנו להכריע במחלוקת הגמרא והנה הרמב"ם ז"ל וכל האחרונים תפסו כדעת האומר במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וראוי לישב הכתוב לדעתם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ויש אומרים: ואין ברוחו להיות כקשת רמיה. ועוד אפרשנו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אלשיך

(ב) ואומרה כי הוא ענין מאמרם ז"ל על מדתו ית' שמעביר ראשון ראשון ועד שלשה אינו מונה אותם כלל וזה יאמר אם אומר אשרי מי שלא חטא מי הוא זה ואיזהו זולתי ארבעה אשר מתו בעטיו של נחש אך מקנא אני במי שלא יחשוב ה' לו עון שלא הגיעו אל שלשה שלא באו לכלל חשבון ליחשב וזה בהיות שאין אחד מהם מהמסורים לרוח ולב שאין מכללם היותו חורש מחשבות און כי ימשך תמיד בדבר כד"א און יחשוב על משכבו כו' רע לא ימאס כי יעשה לו כטבע וזהו ואין ברוחו רמיה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מי השלוח

אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה. זה הפסוק נאמר על נפש יקר שהוא מרכבה לשכינה שאין ברצונו שום נגיעה לשום דבר רק מרצון השי"ת שמשפיע לו, וזה שכתיב (תהלים י"ח,י"ב) ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו כמו שנתבאר בחלק ראשון (פרשת בחקותי ד"ה אם בחוקתי ג') שעל ידי חשכות שיש לו בדבר שרוצה להשיג ונעלם ממנו, לכן מגלה לו השי"ת ומאיר עיניו בכל התנהגות העולם, כמו שמצינו באברהם אבינו שהרעים ושאל מי ברא אלה, והאיר השי"ת עיניו אני הוא בעל הבירה ונתבאר בחלק ראשון (פרשת לך ד"ה ויאמר ה', ופרשת תזריע ד"ה אשה א') שהשי"ת השיב לו הרי אתה בעצמך תראה ששאלתך אינו כמו קושית כל הפלוסופים ששואלים גם כן וחוקרים, ומדוע אתה תרעים בזה יותר מכל העולם, ומזה בעצמו תוכל לידע שזה הוא מה' ששוכן בתוך לבך והוא מעורר את לבך לרעום מי ברא אלה, וזה נקרא ישת חשך סתרו שנתגלה לו ההסתר, סביבותיו סכתו שהשי"ת מגלה להנפשות שאין בהם חשק ונגיעה לשום צד מאיר להם השי"ת שמקיף אותם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo