Commento su Salmi 34:1

בשנותו את טעמו. כענין שנאמר (ש"א כ"א) ויתו על דלתות השער וגו' וישנה את טעמו בעיניהם ששנה דברו וטעמו ועשה עצמו שוטה והוריד רירו על זקנו (סא"א):

לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך אבימלך הוא אכיש מלך גת, ושנים שמות היו לו. או היה שם כנוי לכל מלך מפלשתים אבימלך, כי כן מצאנום בימי אברהם ובימי יצחק.

לדוד בשנותו כו'. הנה אכיש היה שמו אך אחשוב יאמר כי בכלל מה ששינה את טעמו היה אומרו שהיה לפני אבימלך שכינה את אכיש בשם אבימלך זקנו זולת מה שאמרו ז"ל שהיה אומר שהיה המלך חייב לו ויגרשהו כלומר אודה את ה' שלא חקר היטב אם בן דעת היה רק ויגרשהו ועוד כי וילך והוא כי הלא היה למלך לתת אל לבו כ"א היה איש משתגע לא היה פורש ממנו כאשר יהלך איש לאטו רק מפזז או מרקד כדרך המשוגעים ומה גם בגרשם אותו וכועס אך הוא וילך כדרך מיושבי לב ועל כן היה מקום לחשוב כי בן דעת הוא ואשר התהולל לפניו מתנהל היה ועכ"ז כאשר גרשוהו הלך לאטו ולא אמרו ללבבם כי בן דעת היה ולא קמה עוד רוח באיש לא המלך ולא איש מאשר לפני המלך או מאשר הלשינוהו לעכבו רק וילך ואין פוצה פה. או יאמר וילך שנתן תודה לה' שלא יצא נס ובורח שהיה מורה כי בן דעת הוא רק וילך כבלתי ירא שבזה החזיקו בסברתם כי בשגעון ינהג:

טעמו. ענין דבור החכמה כמו וטעם זקנים יקח (איוב יב):

לדוד בשנותו את טעמו - טעמו לבו ושכלו ודעתו, כמו: משיבי טעם, ואכיש היו לו שני שמות וכמוהו רבים.

בשנותו. בעת ששינה את דברו לדבר מבלי חכמה:

ויגרשהו. יש ספרים בפתח הגימ"ל ובספר אחד מדויק כתוב ויגרשהו הרי"ש בחטף פתח גם בחילופים נראה שזהו דעת ב"א:

לדוד, במזמור הזה באר איך השגחת ה' הפרטיית חופפת את הצדיקים ודבוקה עמהם לשמרם ולהצילם מכל פגע, וביחוד איך הוא קרוב לשמוע תפלה, וילמד את העולם יראת ה' ומהותה, כי זה שגרשהו אבימלך ולא שמע לקול עבדיו להמיתו היה השגחה פרטית:

לפני אבימלך. כך כל מלכי פלשתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה ואע"פ ששמו אכיש קורין לו אבימלך, ומדרש אגדה שהיה צדיק כאבימלך (שנכתב בתורה אצל שרה) שלא רצה להרגו ואנשיו אומרים לו (שם) הלא זה דוד מלך הארץ כדאיתא במדרש תהלים:

ויגרשהו וילך: היה בסכנה גדולה, ושנה טעמו, שפרושו: דעתו ודברו כמו (יונה ג ז): מטעם המלך, כדי שיתנכר אליהם. או לפי שבראותם אותו, כי היה שוטה ומתהולל לא יחושו עליו ועל גבורתו ולא ימיתוהו; וכיון שגרשהו אכיש ואמר (שמואל א כא טז): הזה יבוא אל ביתי? הודה לאל שהצילהו וחבר זה המזמור. והוא באל"ף בי"ת בראשי הפסוקים זולתי הוא"ו, שהיא באמצע פסוק. ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): מרוב השמחה ששמח דוד בהנצלו עשה שירה זו באל"ף בי"ת.

אבימלך. זה אכיש ונקרא אבימלך כי הוא שם כולל לכל מלכי פלשתים כמו ששם פרעה כולל לכל מלכי מצרים:

לפני אבימלך. שהיה ירא ממנו לבל יכנו נפש כמ״‎ש (בש״‎א) ולזה דבר הוללות וסכלות לחשוב שאין הוא דוד:

ויגרשהו. ועי״‎ז צוה אבימלך לגרשו והלך לדרכו וניצול מידו: