Commento su Salmi 36:7

ויזכר אלהים את נח. זה שאמר הכתוב צדקתך כהררי אל (תהלים לו ז). צדקה שעשה הקב"ה עם נח. לא לו לבדו עשה. אלא להררי אל דכתיב נראו ראשי ההרים. ומשפטיך תהום רבה (שם שם). משפט שעשה הקב"ה בדור המבול לא עליהם בלבד. אלא גם על מי תהום רבה. שנא' נבקעו כל מעינות תהום רבה. אדם ובהמה תושיע ה' (שם). לא זכר הקב"ה את נח לבדו. אלא ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה.

צדקתך. יקרה מן הבריות כהררי אל בשביל מעשי הרשעים ומשפטיך באים לעול' עד תהום רבה, ד"א צדקתך כהררי אל מי שאתה רוצה לעשות צדקה עמו אתה מגביהו ומתקפו כהררי אל, לשון תוקף כמו (יחזקאל י״ז:י״ג) ואת אילי הארץ לקח:

אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהֹוָה: וכל היכא דכתיב בהמה גריעותא היא והכתיב אדם ובהמה תושיע ה' ואמר רב יהודה אמר רב אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה התם כתיב אדם ובהמה הכא בהמה לחודיה כתיב וכל היכא דכתיב אדם ובהמה מעליותא היא והא כתיב וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה התם הא חלקיה קרא זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד וכו'. (חולין ה ע"ב)

צדקתך כהררי אל כהררי אל ההרים הגבוהים. וכן מנהג הלשון כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו אל האל, כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג ג); ותהי לחרדת אלהים (שמואל א יד טו); מאפליה (ירמיהו ב לא); שלהבתיה (שיר ח ו); וענפיה ארזי אל (תהלים פ יא). ואמר: צדקתך כהררי אל לפי שאמר: יי' בהשמים חסדך. אמר: אף על פי שחסדך גדול לכל לטובים ולרעים אתה מבדיל ביניהם בעת אשר תראה ותגדיל צדקתך לטובים כהררים הגבהים והגדולים כן גדולה צדקתך לטובים.

על כן אני אומר צדקתך כהררי אל וכו' והוא כי הנה ידוע בחכמי האמת כי כל מדה ממדותיו יתברך כלולה מבחינות זולתה ולמדת ה' היא מדת רחמים יש בה בחינת חסד ובחינת צדקה ובחינת משפט וכן מדת אלהים גם בה אפילו מדת חסד אלא שאינו דומה חסד שבשם ה' כי רב הוא עם חסד שבמדת אלהים שהוא משותף עם דין. ונבא אל הענין אמר הנה נא ערכתי דברי היצה"ר והפשע לרשע שהעיקר הוא שהשטן פורע לאלתר ואל אמונה בהשמים חסדו ועד התחיה והנה לומר שבחינת חסדך תתננה מעתה איני אומר כאשר אומר לפנים אך לפחות בחינת צדקתך הקטנה מהחסד תן לעתות הצורך כהררי אל שהוא ההרים קטנים של אל הוא שם החסד כדי שאם יגרמו עונות שיהיו משפטיך תהום רבה שיש חטאים בבני אדם שראוי עשות שפטים תועיל צדקתך לצרף אדם ובהמה סוג החוטא עם סוג הבלתי חוטא ותושיע ה' או במה שידענו כי תואר אדם נאמר על הצדיק תצרף הצדיק הנקרא אדם העושה מצות עם בהמה הבלתי עושה עונות ותושיע ה':

כהררי אל. הרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת אל וכן וענפיה ארזי אל (לקמן פ׳):

צדקתך משפטיך. עי' ישעיה (נ''ט)

צדקתך - אמר ר' משה: כי צדקתך לא יוכלו בני אדם שאתה כי היא כהררי אל. והנכון: כי היא נשגבה לדעתה כהררי אל התקיפים, שלא יוכל אדם להגיע לשם וככה דעת משפטיך כתהום רבה שהיא עמוקה שלא יראנה אדם.

צדקתך. הצדקות שאתה עושה להצדיקים גבהו ורמו כהררי אל:

צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה. זה א' מן המקראות שקראו רבותינו עיטור סופרים כמ"ש סוף פרשת בהעלתך ומה שכתב הר"ן בשם רבו דמלת כהררי נפסק בטעם ממלת אל לא נמצא כן בספרינו אדרבא איפכא שיש מקף בין שתי המלות:

צדקתך כהררי אל וכו'. אפשר לרמוז במ"ש הרמב"ם סוף פ"ט דכלאים וז"ל בהמת פסולי המוקדשין אעפ"י שהוא גוף אחד עשאה הכתוב כשני גופין מפני שהיתה קדש ונעשית כחול וקדש מעורבין זו בזו ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם טהורה המעורבין כאחד וכו' לפיכך החורש בשור פסולי המוקדשין או המרביע הרי זה לוקה משום כלאים עכ"ל ומדין זה יש ללמוד מוסר גדול לאדם שהרי שור פסולי המוקדשין אף שהוא גוף אחך נעשה כקדש וחול מעורבין וכאלו הם שני גופי בהמה טמאה עם טהורה ומזה ידון החוטא דהגם דיש בידו תורה ומצות עשה קדש חול בחטאתו וחול וקדש מעורבין הטמא והטהור יחדיו והוא כשור פסולי המוקדשין כי הוא לבדו הוא כלאים. ואפשר זה רמז הכתוב צדקתך גדולה כהררי אל שהוא מדת חסד והיינו כהררי חסדים. הלא עין רואה משפטיך תהום רבה דיניך עמוקים מאד כמו שור פסולי המוקדשין גוף א' ויחשב שני גופות בהמה טמאה עם טהורה והוא לבדו אסור משום כלאים וזהו עומק הדין. וכפ"ז הרשע חלק החול שחילל אבריו ונפסל בקדש נעשה כבהמה טמאה והטוב שבו כאדם ונעשה גוף הרשע כאלו הוא אדם ובהמה טמאה והיה ראוי שלא תקבלנו בתשובה כי השחית צלם אלהים ונעשה בהמה טמאה ועם כל זה אדם ובהמה תושיע ה' ותקבלנו בתשובה:

צדקתך, אולם יש הבדל בין שני מיני הגמולים, בין הנס הגמור הגלוי הבא משחקים, כמו קריעת ים סוף וירדן וירידת המן שראו הכל שהוא נס לצורך ישראל ולפי מעשיהם, ובין הנס הנסתר הבא על פי הטבע, כמו ירידת המטר לשומרי מצותיו הבא מן השמים שזה בלתי מורגש לכל ורבים יאמרו שעולם כמנהגו נוהג ושהמטר ירד עפ"י טבע לא עפ"י המעשים, וכבר בארתי (בפי' ישעיה ס' נ"ט ובכ"מ) שכמו שצדקה ומשפט הבאים אצל בני אדם נבדלים במה שהצדקה מורה על מצות שבין אדם למקום ומשפט מורה על מצות שבין אדם לחברו, כן שני שמות אלה בבואם אצל האלהים מובדלים, במה שהצדקה תורה על המעשים שיעשה ה' מצד אלהותו והמשפט מורה על המעשים שיעשה בהשקף על בני אדם, לפ"ז הנסים הגלוים שיעשה ה' נקראים בשם צדקה, כי יעשם מצד אלהותו ורצונו הפשוט מבלי ישקיף על המשפט הטבעי הקבוע, והמשפט מורה על הנהגת הטבע לפי מעשי בני אדם רע או טוב, עז"א צדקתך כהררי אל, שהצדקה שהם הנסים הגלוים הם נראים לכל כהררי אל, אבל משפטיך מה שאתה גומל ומעניש בנסים נסתרים בחקי הטבע הם מכוסים כתהום רבה, עד שלכן יסתפקו רבים בגמול ועונש הזה ויכחישו אותו, עתה מבאר מדוע יהיה כן כי אדם ובהמה תושיע ה', מצד שהאדם הוא מורכב משני חלקים, חלק א' הוא בהמה, כי אין הבדל בין גוף האדם לגוף הבהמה, עד שמצד גופו הוא בהמה ונתון תחת חקי טבעיים מוכרחים, ומצד נפשו ושכלו הוא אדם ויכול לבחור ולעשות כפי בחירתו נגד טבעו, ואם היה השכר והעונש גלוי לא היה בוחר בטוב ומואס ברע מצד בחירת השכל, רק מצד טבע גופו, כמו שלא ישתה סם המות מצד טבע גופו, כי כל מה שיעשה האדם בעבור תועלת וערב לגוף, עושה זאת מצד בהמותו לא מצד בחירתו האנושית, שחפשיית הבחירה היא רק אם יעשה הטוב בעבור שהוא טוב ובעבור חק השכל נקי מכל פניה גופנית, ולכן היה מההכרח להסתיר השכר והעונש בתהום רבה כדי שימצא מקום לעשיית המצות מצד החלק שהוא אדם, ובזה הורה ג"כ ברמז איך יצוייר שמעשי האדם הבחיריים יפעלו שנויים בעולם הגדול ובטבע הכולל, כי דוגמת זה נראה באדם עצמו שהגם שגופו הבהמי מוגבל תחת חוקים טבעיים, יוכל האדם מצד שהוא אדם היינו מצד שכלו לשנות את טבע הבהמה ולהמשיכה נגד חקיה הטבעיים עפ"י מעשים שכליים, וכבר בארנו במק"א שה' ערך את גוף האדם שיכלול בתוכו כל חקים הטבעיים המפוזרים בכל מעשה בראשית, היינו שהוא כולל בתוכו כל העולם הגדול, ובעת תכריע נפשו האנושית השכליית את חקי העולם הקטן וטבעיו תחת ממשלתה, כן תכניע בזה את העולם הגדול, ששניהם ענין אחד:

משפטיך תהום רבה. מי שאתה רוצה לדון אותו וליקח נקמתך ממנו אתה מורידו עד תהו' רב':

מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה: אמר רב יהודה שלך זה השולה דגים מן הים דוכיפת שהודו כפות תניא נמי הכי דוכיפת שהודו כפות וזהו שהביא שמיר לבית המקדש ר' יוחנן כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה כי הוה חזי נמלה אמר צדקתך כהררי אל וכו':
(חולין סג ע"א)

משפטיך תהום רבה ותגדיל משפטיך לרשעים כשתראה עת שתביאם במשפטים תשקיעם עד תהום רבה שלא יצאו משם לעולם. המשיל הטובה להרים שהוא מקום המשגב והמפלט מן האויב, כן טובת האל, יתברך, וישועתו, כמו שאמר (משלי יח י): מגדל עז שם יי'; סלעי ומצ(ו)דתי (שמואל ב כב ב; מזמור יח ג); העמדתי להררי עז (שם ל ח): עד שלא יוכלו בני אדם להסירה מן הטובים ולגזלה מהם. והמשיל הרעה לתהום רבה שהוא מקום האבדון שלא ינצל אדם ממנו כמו שאמר (שם סט ב ג): כי באו מים עד נפש; טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים. ואמר:

רבה. גדולה:

אדם ובהמה. עמ''ש התו''ה (ויקרא סי' י') :

וטעם: אדם ובהמה – שהוא ישפוט כל מרגיש על דרך: ומיד כל חיה אדרשנו.

משפטיך. המשפטים שאתה עושה להרשעים רבו כמו תהום רבה ובכל תשגיח לשלם כפי הגמול:

כהררי אל. מפני הגעיא שעם השוא תקרא פתח בהרחבה בקריאת אות הגרון שבצידה. מכלול דף קפ"ט:

משפטיך. יושטיצ"א בלע"ז:

צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל: פחות משבוע נגעי אדם ולא יתר על שלשה שבועות נגעי בתים אמר רב פפא צדקתך כהררי אל אלו נגעי אדם משפטיך תהום רבה אלו נגעי בתים וכו':
(ערכין ח ע"ב)

אדם ובהמה תושיע יהוה: כלומר אף על פי שאתה מבדיל בין הטובים ובין הרעים בעולם הזה בהשגחתך על הטובים לטובה ועל הרעים לרעה כל אחד לפי מעשיו, פעמים שאתה נותן טובתך לרשע ותושיע אותו מצרה. ואומר אני: כי אותו החסד שאתה עושה עם הרשע שהוא כופר בך הוא כמו החסד שאתה עושה עם הבהמה שאיננה מכירה בחסדך, ואתה נותן לה צרכה וזהו: אדם ובהמה תושיע יי', כי הרשע, או הכסיל, הוא כבהמה בצורת אדם, והוא כצורת הבהמה אל צורת האדם הטוב. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש טעם אדם ובהמה תושיע יי': שהוא ישפוט כל מרגיש, על דרך מיד כל חיה אדרשנו (בראשית ט ה). ורבותינו דרשו (בבלי ערכין ה ב בקצת שנוי): אלמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שהם כתהומות רבה. ועוד בדבריהם (חולין סג א): ר' יוחנן בן נורי ^* אמר שלמה הקטן: לפנינו בתלמוד: ר' יוחנן סתם.כי הוא חזי שלך הוה אמר: משפטיך תהום רבה; כי הוא חזי נמלה אמר: צדקתך כהררי אל.

אדם ובהמה. אתה ה׳‎ תושיע האדם ואף הבהמה כי על הכל תשגיח:

אדם ובהמה תושיע. בס"ס אדם ובהמה תושיע וכן צ"ל נכון להפסיק הטעם במלת תושיע שלא יהא נראה ככופר ח"ו:

אדם ובהמה תושיע ה'. בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה בענוה תושיע ה':

4069 / (תהלים לו,ז) / (משפטיך)[משפטים]
יושטיצ"א / justice / משפט, עונשים